למה לא צריך להילחץ מברית
אני רואה הרבה הורים לחוצים לפני הברית. כשאני שואל אותם למה הם לחוצים הם אומרים 'תשמע זה מפחיד/כואב…'. טוב נו, לא באמת יודעים למה מפחדים, אבל מפחדים.
אבל האמת היא שכל עוד המוהל נבחר כראוי – אין מה לפחד. ואסביר למה.
א) כאב
יש רגישות גדולה בגלל שמדובר בתינוק קטן (לרוב בן 8 ימים). השאלה היא האם הוא מרגיש את הכאב יותר מאדם גדול או פחות ממנו? האם הוא זוכר את זה? האם זה משפיע נפשית על הילד גורם לו טראומה?
בטח אתם כבר יודעים שיש אפשרות לאלחש את מקום הברית, ובכך להפחית מהכאב. אבל בגלל שדעתי היא שאין בזה צורך, ואדרבה, זה רק סיכון מיותר, אגיד לכם איך אפשר לדאוג שכמעט ולא יכאב לתינוק.
דבר ראשון צריך לעשות ברית כהלכתה: מי שמבצע את הברית עם כלים כמו קלאמפ וכדו' – מכאיב הרבה יותר בתהליך הברית (לפני הברית, תוך כדי, ואחרי הברית).
משכך כאבים: יש אפשרות לתת לתינוק משכך כאבים (כגון נובימול) החל משעתיים לפני המילה ועד 24 שעות לאחר מכן.
בד שטבול במי סוכר / מיץ ענבים: כבר הוכח מעל כל ספק בכמה מחקרים שפעולת מציצה, ובמיוחד מציצה של בד שטבול בסוכרוז, מקל על כאב התינוק מאוד. וכן רואים בפועל בבריתות. רק כדאי לתת דבר זה בפי התינוק רק לאחר סיום מעשה המילה בפועל (תפישה, חיתוך, פריעה).
שימוש באבקות/תחבושות/תרסיסים מיוחדים: נפוצים היום הרבה חומרים (תרסיסים ואבקות) שעוזרים חיצונית להקלת כאב, ובכך מונעים את העיקר הצער (מיד לאחר החיתוך). וכן תחבושות מיוחדות שנמסות ומרגיעות וגורמות שלא יהיו יותר מדי תזוזות במקום הפצע, וכך נחסך כאב בימים שלאחר הברית (וזהו כאב שיכול להיות יותר גדול מהכאב שבזמן הברית).
בנוסף צריך לדעת שיש מעלה לצער שהתינוק מרגיש בברית: ואביא את תשובת הרב יצחק זילברשטיין (חשוקי חמד בבא קמא דף צג ע"א) בעניין זה:
שאלה. רופאים רבים שואלים איך זה שאנחנו לא נותנים סם הרדמה לילדים הנימולים שלא יסבלו?
תשובה. כשם שהנביא מיכיהו ביקש מאיש אחר שיכהו, וגם יפצע אותו במכת דם, כדי שהדם הזה והצער של המכה יכפר על עם ישראל, כמבואר ברד"ק, כך אנו אומרים לעם ישראל 'בדמייך חיי בדמיך חיי', והצער והדם מכפרים על ישראל, כשם שמלאך הברית פנחס בן אלעזר כיפר על בני ישראל. ויעוין בשו"ת אמרי יושר (ח"ב סימן קמ) שהביא בשם המדרש דבמילה בעינן צער, וז"ל המדרש (בראשית רבה פרשה מז): נמול אברהם, א"ר אבא בר כהנא הרגיש ונצטער כדי שיכפול לו הקדוש ברוך הוא שכרו…, א"ר ברכיה…, אלא הרגיש ונצטער כדי שיכפול הקדוש ברוך הוא שכרו. ויעוין גם במדרש (שם פרשה נט) א"ר ברכיה לפי שנתנה להם בצער לפיכך היא חביבה ואין נשבעין אלא בה, עכ"ל. הרי שיש ענין גדול בצער שבמילה. ויעוין גם בהגהות רבי אליהו גוטמאכר (שבת דף קל ע"א) שציין לספר עוללות אפרים שהקול של הבכי של המילה עולה לשמים בלי מונע ובלי שום קליפה, ולכן יכול כל אדם לכוון אז בעת צרותיו, שיתפלל בעת שהתינוק בוכה, יעו"ש.
ב) זיהום
מתוך רשימת הסיבוכים האפשריים לאחר ברית מילה, הזיהום נמצא בתחתית הרשימה. שכיחות זיהומים בברית מילה הינם בשיעור של 0.6-0.0006%. בשנת תשס"א נעשו בארץ ישראל 19,478 אלף בריתות, מתוכם דווחו שני מקרים של זיהום קל. הזיהום הקל לא סיכן במידה כלשהיא את התינוקות. אבל נתונים אלו נכונים רק בבריתות שנעשתה מילה כהלכה. אבל בבריתות שנעשו שלא כהלכה (עם מגן קלאמפ או פלסטיבל), הזיהומים תופסים מקום שני ברשימת הסיבוכים לאחר המילה.
בנוסף יש לדעת שבהשוואה להסתברות בזיהום לאחר ניתוחים כמו ציפורן חודרנית או טיפולים ניתוחיים לאצבעות הרגליים, נמצא ששיעור הזיהומים בברית מילה נמוכים בעשרות אחוזים (מי שרוצה את המקורות של הנאמר כאן, או שסתם רוצה עוד להרחיב – יכול עיין בספר של ד"ר סודי נמיר, וימל אברהם, עמ' 68-69).
ג) דימום
להרבה הורים קופצות מול עיניהם המודעות בחדשות על תינוק שדימם לאחר ברית והובהל לבית החולים… רק לא מפרסמים אחר כך שנתגלה בבדיקת מעבדה בבית חולים שיש לאותו תינוק חוסר מולד בקרישיות הדם (המופיליה A/B/C). מה שמצריך הזרקה של חומר השלמה לגוף למשך כל החיים ושבעצם אין שום קשר לברית מילה. אדם שנפתח לו כלי דם והוא חולה בהמופיליה – דמו ימשיך לצאת עד שיעצרו את הדימום ע"י הוספת חומר קרישה לגופו, גם מחתך קטן באצבע…
ונכון שמעתי גם אני על תינוקות שסבלו מדימום אפילו שלא היה להם המופיליה. אם כן ממה זה נגרם?
אני יוצא מנקודת הנחה שאתם מבררים על המוהל אם הוא מקצועי. אם כן, למוהל כזה לא צריכה להיות בעיה לעצור דימום שיוצא מברית שגרתית, הן בגלל ידע איך לעצור את הדימום, והן בגלל שיש לו חומרים לעצירת דימום.
אם כן למה עדיין יש תינוקות שמדממים. אביא כמה סיבות נפוצות:
נפילת תחבושת (או תזוזה): לפעמים התחבושת נופלת/זזה בגלל שהתינוק דוחף אותה עם הירכיים שלו (כאן המקום להמליץ לשים שני טיטולים ביממה הראשונה, אחד על גבי השני, כדי ליצור פיסוק רחב ולמנוע את הנ"ל), או בגלל נגיעה במקום עם היד של המטפל בתינוק, או סתם מחיכוך בטיטול, או תנועה קיצונית של מי שמחזיק את התינוק תוך כדי אחיזת התינוק בין הרגליים (אין להחזיק כך את התינוק לאחר ברית המילה! גם כואב לו וגם סכנה לפתיחת דימום).
מה שקורה הוא שהקריש דם שנוצר מתנתק והכלי דם נפתח, ומתחיל לרדת דם, ואין תחבושת שתעצור את הדם, וגם אם יש, אחרי שנפתח כלי דם פעם שניה – יותר קשה לו להסגר. לכן במצב כזה צריך מיד להתקשר למוהל, שידאג לטפל בזה.
שימוש בחומרים או בחבישות לא מתאימות: היום ברוך ה' יש כל מיני סוגי תחבושות/אבקות/תרסיסים למיניהם שעוזרים מאוד בעצירת הדימום (וכן בהרגעה, חיטוי, מניעת זיהום, ריפוי וכו'). לכן כדאי לוודא עם המוהל שהוא משתמש בחומרים אלו, להקל על הצער של התינוק (בריפוי/בהורדת התחבושת/בתזוזות באיזור/וכו') ולהפחית את הסיכוי לדימום, ולו הקל ביותר.
אמבטיה עם מים חמים: המים החמים מרחיבים את כלי הדם וממיסים את הדם הקרוש, כך שגם אם פצע הפסיק לדמם, המים החמים ימוססו את המקום שבו נקרש הדם, או ירחיבו את פתח הפצע, וכך יתחיל לצאת שוב דם. במקרה כזה בדרך כלל הגוף מתגבר על הבעיה תוך עשרות שניות. במידה ולא צריך ללחוץ עם יד נקייה על מקום יציאת הדם, וזה יובל לזה שהדם יעצר. במידה ולא מצליחים, והדם ממשיך לרדת – צריך להתקשר למוהל.
ד) חשש מסיבוכים
צריך לדעת שאחוז הסיבוכים הרציניים לאחר ברית הוא כמעט אפסי. ולרוב הוא נוצר בגלל שימוש במכשירים שאסור להשתמש בהם.
ואחוזי הסיבוכים הלא רציניים גם הוא מאוד קטן, וכולם ברי תיקון. ובמיוחד צריך לדעת שאפשר למנוע אותם מלכתחילה (ממליץ לעיין במאמר שכתבתי על סיבוכים לאחר ברית מילה).
ה) רחמים
אין מה לומר, בודאי שזה טוב ונצרך לרחם על ילדנו (ומי שלא מרחם – שיבדק). אבל אחרי כל מה שכתבתי, בא נשאל את עצמנו האם אנחנו מרחמים עליהם כך (עד כאב לב) כשהם הולכים לרופא שיניים?? אני לא, הם צריכים לעבור את זה. וזה לטובתם. אותו דבר פה. והדבר שהכי צריך לזכור זה שאף אחד לא זוכר את זה….
מאחל לכם הרבה רוגע ושלוה!