הידבקות עור לעטרה

יש מצב שבו נדבק עור ‘הערלה’ או עור ‘הפריעה’ לעטרה.

חוץ מהבעיה ההלכתית שבדבר (שבמצבים מסויימים התינוק נקרא ערל כאילו לא עבר ברית, בגלל דיבוק זה) מצב זה יכול לגרום לאי נעימות לתינוק, לכאבים (שייך יותר אצל גדולים שלא טיפלו בזה) לחוסר אסטטיות, ולעיתים גם לעיקום האבר.

דבר זה ניתן לתיקון פשוט במידה ומזהים את זה בסמוך לברית (הזמן משתנה בהתאם לחומרת ההדיבקות ובהתאם למהירות הריפוי הטבעי של גוף התינוק).

לכן אני ממליץ לשלוח למוהל תמונה של האבר שבוע לאחר הברית וחודש לאחר הברית, כדי לוודא שהכל כשורה.

כיצד לטפל באיבר לאחר ברית מילה:

שבוע-שבועיים לאחר הברית האבר יהיה כבר לקראת סיום הליך הריפוי. ומכיון שכן, כבר ניתן לטפל באבר כדי למנוע הידבקויות ורגישויות שנוצרות לאחר הברית.

הטיפול מתבצע כך:
כל החתלה (ובמיוחד באמבטיה) למתוח עם האצבעות את העור של האבר כלפי מטה בעדינות. ולנקות את כפלי העור במידה ויש שם שאריות לכלוך (משחה/שומן וכו'). כדאי לנקות עם האצבעות מתחת לעטרה ובבסיס האבר כל אמבטיה (כשהתינוק בתוך המים).

לאחר שלשה שבועות מהברית יש להפחית את התדירות ולעשות כן רק במהלך האמבטיה היומית, וכך יש להמשיך לפחות עד גיל חודשיים. לאחר מכן ניתן לנקות פעם בשבוע (הילד ישמין ויהיה עור עודף שצריך לנקות בין כפליו).

במידה וההורים לא עשו כנ”ל ונוצרה הידבקות – לרוב ניתן לבצע הפרדה של הידבקות זו גם לאחר מספר חודשים מהברית. ולעיתים רחוקות אין אפשרות אלא בחדר ניתוח.

במקרים נדירים הידבקות זו יכולה לגרום לעיקום האיבר ואף לכאב בזמן קישוי. מעבר לזה, גם אם אין עיקום או כאב, יש מקרים שבהם הילד נקרא עדיין ‘ערל’ בגלל הידבקות זו.

לכן בכל מקרה של הידבקות כזו צריך להתייעץ עם מוהל שבקיא בהלכות מילה.