ברית מילה עם כוונות האר"י והרש"ש
האר"י הבטיח שהילד לא יפגום בבריתו
מהרח"ו (ר' חיים ויטאל), תלמידו של האר"י הקדוש, כתב בספר הליקוטים (פרשת לך לך, ובעוד מקומות) את כוונות ברית המילה. ובסיום דבריו כתב הבטחה גדולה מאוד, וז"ל:
ואשרי המוהל שמכוין לזה. ושמעתי ממורי זלה"ה (האר"י הקדוש) שהמוהל תינוק בזאת הכוונה לעולם לא יטמא בריתו, ויזכה להיות מורה הוראות בישראל.
האר"י – ספר הליקוטים (פרשת לך לך)
אם כן מי יקל ראשו בדבר זה? וכי יש דבר שאנו רוצים יותר מאשר שבנינו יהיו צדיקים אוהבי ה'?!
ניתן אולי לתת הסבר כללי להבטחה זו, והוא שכל יהודי יש לו נשמה טהורה, ומה שמונע ממנו להרגיש משיכה אל הקודש הוא הגוף והנפש הבהמית (היסודית), וכשמסירים את הערלה ביחד עם כוונה ראויה אין לקליפה (כוח רוחני שהוא הפך הקדושה) מקום להאחז בו בגוף האדם, וממילא נשמתו של האדם באה לידי ביטוי והילד יגדל לימשך אל הקדושה יותר מילדים אחרים.
על איזה כוונת דיבר מהרח"ו
ישנם מספר כוונות שצריך לכוון בברית המילה.
ואכתוב את הכוונות בקיצור נמרץ:
א – כוונת מטבע הברכה
כוונות אלו מכוונים במילים 'ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם'. כוונות אלו, וכן כל הכוונות שאזכיר כאן הן ע"פ חכמת הכוונות המסודרות בסידור הרש"ש (זיווג והמשכת שפע וכו'…).
את כוונת מטבע הברכה מכוונים המקובלים בכל ברכה מברכות המצוות/השבח/הנהנין.
ב – כוונות מצות המילה
כוונות אלו מכוונים במילים 'על המילה'. וגם היא ע"פ חכמת הכוונות, ואין כאן מקום להאריך.
ג – כוונת מעשה המילה
כוונות אלו מחולקות לארבע:
מילה – להסיר ולסלק את קליפת נגה (שבה כלולות ג' קליפות טמאות) שמכסה על האבר הקדוש העליון, ע"י הסרת הערלה (ועי"ז ירדו ה' חסדים מהדעת לחג"ת נו"ה דז"א).
פריעה – להסיר את העור החופף על האבר הקדוש (ועי"ז לגלות את השליש השלישי של החסד שבת"ת וירידתו למתק את הגבורות שביסוד כנגדו).
מציצה – ממלאים את הפה במעט יין אדום (כי אין הדין נמתק אלא בשורשו), ויכוון להוציא את כח הדינים (דם) מבפנים, ומוצץ.
מזיגה וברכה על כוס יין – להמשיך ע' אורות החסדים המגולים להמתיק ע' אורות הגבורות.
מי יכול לכוון את הכוונות האלו
כדי ללמוד את הכוונות ולכוון בהם צריך ללמוד הרבה מאוד בכתבי האר"י והרש"ש ועוד, בהכוונת רב מובהק בחכמת הקבלה.
חובה לציין שממש לא יעזור לראות את הכוונות הכתובות בסידור בלי להבין למה רומזים הדברים (שו"ת רב פעלים ח"ג סוד ישרים סי' יג).
אמנם, מי שבכל זאת יודע את סוד הדברים ולמד את סדר הכוונות אבל קשה לו לכוון מהר תוך כדי הברית, עצה טובה בשבילו היא לכוון הכל סמוך לברית. וכן אם יש מי מהקהל שמכוון במקום המוהל (המוהל מברך והשני מכוון) – גם כן יועיל לתינוק במשהו.
האם צריך לכוון את כל כוונות המילה כדי שתתקיים הבטחת האר"י
את הכוונות ב'-ג' שהזכרתי לעיל – אין כל חולק שצריך לכוון כדי שתקויים ההבטחה.
המחלוקת היא על הכוונה ה-א', כוונת 'מטבע הברכה'.
לדעת הרב ישראל אביחי (ראש ישיבת המקובלים בית אל, בירושלים) צריך לכוון גם אותה כדי שתתקיים הבטחת האר"י.
אך לדעת הרב יחזקאל בינג (ראש ישבת המקובלים דברי שלום, בבני ברק) אין היא מעכבת.
ומכל מקום מוהל שלא יודע לכוון הכל – כדאי שיכוון לפחות את מה שכן יודע (וישתדל להשלים וללמוד מהר את שאר הכוונות), כיון שעדיף שיכוון קצת מאשר שלא יכוון כלום (כך דעת הרב מרדכי שרעבי).
האם הבטחה זו היא באמת ערבון לזה שהתינוק יהיה צדיק?
לא. הבטחה זו לא לוקחת לתינוק את כח הבחירה אם לעשות טוב או רע. אלא כוונת האר"י בזה היא שיהיה לו עזר וסיוע רוחני לעמוד באתגרים ולשמור על בריתו, וממילא ימשך אל הקדושה ויהיה מורה הוראה בישראל.
מהיכן לומדים את כוונות ברית המילה
דברי מהרח"ו בעניין סוד וכוונת ברית המילה מפוזרים בהרבה מקומות בספריו (ספר הליקוטים, שער המצוות, טעמי המצוות, שער ההונאה, שער מוחין דקטנות ועוד).
ולא זאת בלבד, אלא חלק מכוונות ברית המילה שגילה לנו האר"י אינם איתנו היום מכיון שמהרח"ו ציווה לגונזם, ומעוד סיבות. את שאר הכוונות השלימו המקובלים שהיו אחריו (ראה בסידור אור הלבנה, בסידור היר"א, בסידור מהר"י ווידאל ועוד). אך יש ספר נפלא שכתב הרב יחזקאל בינג (ראש ישיבת דברי שלום בבני ברק) והוא סידור 'נקודות הכסף' על מצות ברית מילה והסובב אותה. שם הרב מבאר את כל כוונות המילה.