בריתות מורכבות כתוצאה ממום מולד

ישנם הרבה מצבים שיוצאים מגדר הנורמה שמצריכים התמחות ומיומנות לדעת איך לבצע את ברית המילה בצורה הטובה ביותר. בכל אחד מהמקרים שיפורטו לקמן יש ליידע את המוהל מבעוד מועד על המצב.

היפוספדיאס

מום זה הוא מום אנטומי מולד ושכיח (יחסית למומים מולדים אחרים) של האבר. לתינוק בעל מום זה, נקב השופכה לא נמצא במקום הרגיל, אלא מוטה לכיוון הרגלים. מום זה נעשה שכיח עם השנים. לעת כתיבת שורות אלו שכיחות מום זה הוא 8.3 לכל 1000 ילדים.

חומרת מום זה נקבעת לפי מיקום הנקב. יש שבע דרגות חומרה במום זה, לא אגע בכולם, אלא אחלק לשלש דרגות כלליות. דרגה ראשונה, הכי קלה, והשכיחה ביותר, היא כשנקב השופכה נמצאה על העטרה (קורונלי) לכיוון הרגלים. דרגה שניה היא כשהנקב נמצא מתחת לעטרה (סובקורונלי) על הגיד עצמו. דרגה שלישית היא כשהנקב נמצא בבסיס הגיד ומטה (יכול להגיע כמעט עד הרקטום).

ב85%-90% מהמקרים מדובר בהיפוספדיאס קל שלא מצריך התערבות ניתוחית, ואדרבה עשיית ברית מילה אף מתקנת במקצת את המום, כך שהתינוק לא יצטרך בעתיד להתערבות כירורגית נוספת.

על פי רוב האורולוגים ממהרים לומר להורים שיש צורך בניתוח כדי לסדר את המום. אך זה ממש לא נכון. רוב המקרים אין צורך בהתערבות ניתוחית כלל. ישנם אנשים מבוגרים בעלי משפחה וילדים שיש להם היפוספדיאס ולא ידעו על זה עד שראה אותם אדם שיודע לזהות זאת. באופן כללי כל עוד נראה שהילד יוכל לעמוד ולעשות שתן לתוך האסלה בלא עזרה של היד – אין צורך בניתוח. ובכל מקרה כדאי להתייעץ עם כמה מוהלים מנוסים בעלי יראת שמים לפני שמקבלים החלטה מה לעשות. ישנן כמה סיבות לנסות כמה שאפשר להמנע מניתוח זה. 1) בשיטות שונות של ניתוח יש 30% שלא מצליחים אח"כ להביא ילדים. 2) הורס יותר ממה שמקלקל (ישנם אנשים שעשו מעל חמש ניתוחים כדי לתקן נזקים של הניתוח הקודם. דבר כזה מביא להרבה מאוד צער נפשי וגופני חוץ מחודשים ארוכים של אשפוז) 3) הרופאים שבמצעים ניתוחים אלו מקבלים הרבה כסף על כל ניתוח כזה ולכן יש להם רצון לבצע גם כשלא צריך. 4) הרבה מהילדים שנשלחים לניתוח זה נשלחים לצוך תיקון אסתטי בלבד. ולא סתם התבטא פרופסור פאול יונה (מנהל מחלקת אורולוגיה בתל השומר) שמי שמתקן לצורך אסתטי הוא רוצח. 5) להכניס תינוק קטן לחדר ניתוח בהרדמה מלאה זה דבר שעושים רק כשאין ברירה בעקבות כל הסיכונים שכרוכים בכך. היו מקרים שתינוקות היו צריכים החייאה בגלל ניתוח כזה ובגלל ההרדמה המלאה (שצריך להמנע ממנה ככל האפשר בלי קשר לניתוח זה). 6) לפעמים אחרי הניתוח הרופאים תופרים את העורלה לעטרה ומשאירים את התינוק ערל, וכדי להפריד/להוריד את העור הדבוק צריך עוד ניתוח (דיאטרמיה) שמלווה בכאב ובסיכון מיותר. בחדר ניתוח צריך חצי שעה כדי להוריד 2 מלימטר עור דבוק.

ונכון, יש מקרים שבהם אין מנוס מלבצע ניתוח (כמו מום קשה שהנקב נמצא בבסיס האבר ומטה) ובמקרים אלו כדאי ללכת לרופאים המומחים ביותר בתחום (ניתן להתקשר לקבל המלצות), יש בתחום זה הרבה רופאים ורובם לא מנוסים.

במקרים שבהם צריך לנתח יש רופאים שאומרים שעד הניתוח לא לעשות ברית מילה כדי שישאר עור לבנות ממנו את החלק הנצרך בעת הניתוח. בחלק קטל מהמקרים זה יכול להיות נכון. אבל רוב המקרים אין זה נכון, משתי סיבות. א- הרופאים המומחים יודעים להסתדר בלי עור הערלה. ב- יש מקומות אחרים בגוף שמהם אפשר לקחת את העור הנצרך.

כיון שמום זה ניתן לגילוי רק אחרי הלידה, יוצא שחלק קטן מההורים דוחים את הברית עד פגישת אורולוג ללא התייעצות עם המוהל. התורים לאורולוגים המומחים בדר"כ אורכים יותר משבוע כך שיכולים לפספס בחינם את זמן ברית המילה, וחבל. על כן אני מציע את שירותי (ללא עלות) להגיע לבדוק את התינוק האם יש צורך בטיפול מיוחד. ובמידת הצורך אף אפנה אותכם למקומות הטובים ביותר.

אפיספדיאס

מום זה דומה להיפוספדיאס רק שנקב השופכה זז לכיון הבטן (ולא לכיוון הרגלים). מום זה פחות שכיח.

פימוזיס (phimosis)

פימוזיס הינו מצב שקצה עור הערלה קשה/מכווץ יותר מהנורמה. מצב זה מקשה מעט על ביצוע הברית, אבל זה דבר שכל מוהל מיומן ידע להתמודד איתו. אצל תינוקות שלא עושים להם ברית מילה יכולה מצב זה להביא לסיבוך חמור ששמו פאראפימוזיס – (Paraphimosis). מצב זה הינו מצב חירום רפואי בו העורלה אינה יכולה לחזור למקומה הטבעי, לאחר שהופשלה לאחור. מצב זה גורם לבצקת בראש הפין, המתבטאת בנפיחות ובכאב. יש לטפל בתופעה בדחיפות כדי למנוע סיבוכים חמורים הנובעים מחסימה של זרימת דם תקינה לפין. גם משום בעיה זו כדאי לעשות ברית מילה.

הידרוצל (Hydrocele)

הידרוצל הינו הצטברות של נוזל בשק האשכי-ם. בדרך כלל ההידרוצלה אינה פוגעת באשכי-ם ואינה גורמת כאב לתינוק. ההידרוצלה מופיעה בשכיחות של כ-15% מהילדים הזכרים, והיא שכיחה יותר בקרב ילדים שנולדו טרם זמנם. ניתן לאבחנה בעזרת בדיקת אולטרה-סאונד לפני הלידה, בטרימסטר השלישי להריון. הנפיחות יורדת עם הזמן, לפעמים לאחר מספר שבועות, לפעמים חודשים, ולפעמים גם יותר משנה. יש מקרים חריגים שבהם צריך התערבות ניתוחית. מצב זה של נפיחות בשק מקשה על ביצוע הברית, הן בביצע הברית עצמה והן בשמירת המצב הקיים לאחר הברית. יש לציין שבמקרים חריגים יש צורך בדחיית ברית המילה.

מיאטוס (Meatus)

מיאטוס היא המחלה השכיחה ביותר בקרב ילדים שעוברים ברית מילה. אין קשר ישיר בין ביצוע ברית המילה לבין ההיצרות של פיית השופכה, אך חשיפת קצה הפין לאחר הסרת העורלה והמגע שלו עם הטיטול הספוג בשתן גורמים לעיתים לגירוי כימי של קצה הפין, אשר גורם להצטלקות של פיית השופכה והיווצרות של היצרות לאחר מכן. ישנם מספר סימנים המצביעים על היצרות בפיית השופכה, כגון סטייה בכיוון של זרימת השתן (כלומר הילד מטיל שתן בזרם כלפי מעלה, למרחק גדול וכדומה), הפסקות בזרם השתן ואפילו קושי במתן שתן המגיע לעיתים עד כדי עצירת שתן הדורשת הכנסת צנתר לניקוז שלפוחית השתן. לעיתים ילדים מתלוננים על כאבים בעת מתן שתן, המלווים בהפרשות מהפין ובסימני דלקת בפיית השופכה. מדוע חשוב לטפל בהיצרות בפיית השופכה? לכאורה מדובר במחלה קלה הגורמת לאי נוחות מסוימת ולא דווקא לבעיה רפואית, אך הנחה זו אינה נכונה. תופעות כגון קושי בהשתנה וסטייה בכיוון של זרימת השתן הן סימנים ברורים לחסימה בדרכי השתן, אשר בסופו של דבר יכולה לגרום לעצירת השתן או לליקוים בלתי הפיכים בתפקודה של שלפוחית השתן. ניתן לפתור סיבוכים אלו על ידי ביצוע ניתוח מאטוטומיה אשר במהלכו מתבצעת הגדלה של פתח פיית השופכה.

כורדי (chordee)

כורדי הינה עקמת מולדת של האבר לצד כל שהוא (מעלה/מטה/ימינה/שמאלה). עקמת זו נוצרת עקב עיקום בגלילים הספוגיים שמהם בנוי האיבר. לפעמים מצב זה מסתדר לאחר הברית, מה שמעיד שבאמת לא הייתה בעיה בגלילים הספוגיים אלא מתיחה של העור, דבר שהסתדר לאחר הסרת העור. כורדי ניתן לתיקון פשוט על ידי המוהל בבית הנימול – לאחר הברית. במקרים הקלים התיקון מתבצע בפעם אחת, ולפעמים לוקח מספר פעמים עד שמגיעים לתוצאה הרצויה.