סיכומי רבנות (שכונה/יישוב/עיר) – שלחן ערוך מהמקורות
מטרות הספר
- לימוד ההלכה מהמקורות, על פי סדר השלחן ערוך, בצורה מלאה[1] ללא דילוג קיצור או סיכום. וזאת על מנת שתיהיה תורתנו כללים כללים, ועל מנת שנוכל להבין את הסברא מאחורי שמאחורי ההלכה הפסוקה, ובכך התורה פחות תשתכח ממנו בע"ה, וכן כדי שנוכל לדעת כיצד לפסוק במקרים שלא מובאים במפורש בהלכה הפסוקה.
- לימוד מספר אחד שיאגד בתוכו את כל השכבות הנצרכות ללימוד ההלכה.
- ספר שיתאים:
לתלמידי חכמים – שרוצים להעמיק/להזכר בסוגיא[2]
לבעלי בתים – שרוצים ללמוד בצורה יותר קלה תוך הבנת עומק הסברא.
וכן לכל אלו שרוצים לעשות חזרות על מה שלמדו בצורה מהירה[3]. - ספר הניתן לעריכה (ב- word וכדו'), כדי שכל לומד יוכל לשנות להוסיף לשנות להרחיב או לקצר. וכך יוכל הלומד לחפש את שאלתו בצורה מהירה, להסיף את מסקנותיו עם השנים. להשוות בין סוגיות בקלות ובמהירות, ועוד מעלות רבות הידועות ללומדים מתוך מחשב.
מעלות הספר
מקורות:
- המקורות (משנה, תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי, מדרשי הלכה) הועתקו וסודרו בצורה שלמה ורציפה, תוך השמטת הקטעים שלא נוגעים לעניין המדובר.
- ציון מדוייק של מקור הדברים. וכן ציון של מעבר בין דפי/עמודי הגמרא.
- גרסאות מתוקנות על פי הראשונים והאחרונים הדנים בסוגייא.
- נוספו מקורות שהובאו בראשונים או באחרונים (ציוני הגר"א באר הגולה ושאר אחרונים) אע"פ שלא הובאו בב"י, מכיון שהן נצרכות להבנת/הרחבת הסוגיא.
- כל מה שכתבו הטור הב"י והדרכ"מ – העותקו לספר זה. למעט דברים שנכפלו בחינם, או אריכות של קושיות ופירוקים, או שהפוסקים הנ"ל העתיקו את לשון הגמרא או הראשונים שאז העתקי את המקור ומחקתי את מה שהם העתיקו[4].
פוסקים:
- דברי הראשונים ואחרונים מובאים בלשונם אחת לאחת! כדי שכל אחד יוכל לעמוד על כוונתם ללא הטיית העורך. לפעמים הבאנו מספר לשונות[5] אע"פ שמסכימים לדעה אחת, וזאת כיון שאפשר לדייק מהם פרטי דינים נוספים.
- דברי הראשונים הועתקו בצורה מלאה, אע"פ שהב"י העתיק רק חלק מדבריהם. וזאת על מנת שנוכל לעמוד על דבריהם בצורה הטובה ביותר.
- הובאו ראשונים שלא הובאו בבית יוסף, הן כאלו שלא היו לפניו, והן כאלו שהאחרונים הוציאו מהם דינים נוספים או שונים.
- ציון מקורות מדוייקים לדברי הראשונים והאחרונים. וכן שינוי הציונים שצויינו בטעות על דברי הרמ"א.
סדר, ליקוט, השוואה, חיבור והרחבה:
- הספר ערוך על סדר השלחן ערוך, כשבכל סעיף הבאנו את דברי הגמרא והראשונים השייכים לאותו סעיף.
- בכל סעיף יש חלוקה לכותרות לפי הנושא המדובר, ותתי כותרות כדי לפתוח תת נושא היוצא מהכותרת הראשית.
- המקורות מפוסקים על מנת שיוכל הלומד לרוץ בהבנת הדברים.
- השוונו בין סימנים וסעיפים שמשלימים זה את זה, תוך ציון מהיכן נלקחו הדברים.
- דברי הב"י שמפוזרים בכל מיני מקומות – לוקטו לסעיף המיועד.
- פתחתי ראשי תיבות מסובכים.
- מושגים קשים שאינם מהסוגייא – הרחבתי/הפשטתי על מנת שיוכל הלומד לרוץ בלימוד.
אחרונים:
- כמעט ולא הבאתי מדברי האחרונים בני דורנו בספר זה, וזאת משום שמטרת הספר היא ללמוד את מקורות ההלכה וסברתה.
סימנים:
- השתדלתי להביא על כל דף גמרא סימן, על מנת לזכור שהסוגיא הנלמדת נמצאת בדף המסוים הזה. למשל, במסכת בבא קמא דף צ"ז מובאת סוגיא בעניין המלוה את חבירו על המטבע ונפסל המטבע באותו מקום, באיזו מטבע צריך להחזיר לו. והסימן לסוגיא הוא – צנחו זוזים.
דברים אחדים
הספר אינו גמור, צריך בחלק מהמקומות עוד הגהה סידור השלמות וכו'. ה' יהיה בעזרי ואעשה זאת בלנ"ד בהמשך.
נשארו מספר מקומות שנשארתי בצריך עיון, חלקם סימנתי באדום.
השם הטוב יהיה בעזרי ויזכני לסיים את החיבור על כל חלקי השלחן ערוך.
השארתי את הספר בקובץ וורד על מנת שכל אחד יוכל לתקן לשנות ולהוסיף כראות עיניו. עם זאת אבקש אם אפשר למי שמצא טעות שישלח לי על מנת שאוכל לבדוק, ואם אכן טעיתי – אתקן אצלי.
למי שלומד מהמחשב מומלץ לחלק את הסיכום לכמה חלקים על מנת שהמחשב ירוץ ולא יתקע על כל שינוי בסיכום. או לחילופין לעבוד על מצב טיוטה (נמצא בתפריט תצוגה, מצד ימין). והאפשרות האחרונה עדיפה.
אין להעתיק/להדפיס/לעשות מספר זה שום דבר שהוא לצורך מכירה/מסחר.
יצחק ממן
מייל – itzakmaman@gmail.com
טלפון – 0545662712
הלכות שבת (סימנים רמב – שמד)
רוב הסיכום גמור. מקווה להשלים בקרוב את כל הסימנים.
הלכות חופה וקידושין
הלכות איסור והיתר
אני מצרף כאן את הסיכום הזה מחולק לקבצים קטנים כדי שיהיה נוח לעריכה (הקובץ השלם מכיל הרבה עמודים, כך שקשה לתוכנת וורד לעשות בו שינויי עיצוב בלי להתקע).
הלכות מקוואות
סיכומי דיינות
[1] אך קצרה, כיון שהכל כבר מלוקט ומסודר לפנינו.
[2] בין להכנת שיעור, ובין כדי לענות על שאלה.
[3] וזאת ע"י לימוד החלק העליון של הספר, ללא ההערות המובאות בתחתית העמוד.
[4] למשל, כשהטור העתיק את לשון הרמב"ם – הבאתי את לשון הרמב"ם וציינתי שזו לשון הרמב"ם. וכמובן שאם יש הבדל מהותי בין הגירסאות – ציינתיו.
[5] תחת הכותרת העיקרית מובאת הדעה העיקרית, ובהערות מובאות שאר הלשונות.