טעמי מנהג 'ברית יצחק' – לימוד בליל הברית

מנהג ברית יצחק (ללמוד בליל הברית ולעשות סעודה) מוזכר בזוהר בגמרא במדרש ובדברי רבותינו הראשונים והאחרונים.

בזוהר

המקור למנהג לערוך סדר לימוד בליל הברית הוא על פי המבואר בזוה"ק (פרשת לך לך דף צג) וז"ל:

רבי אבא הוה אתי מטבריה לבי טרוניא דחמוי ור' יעקב בריה הוה עמיה, אערעו בכפר טרשא… אדהכי הוה אתי נהורא דיומא והוו אמרי מלי דאורייתא, קמו למיזל, א"ל ההוא גברא במה דעסקיתו בהאי ליליא אשלימו. אמרי: מאי הוא? א"ל: דתחמון למחר אנפוי דמריה דקיימא, דהא דביתאי בעאת בעותא דא מנייכו וגזר קיימא דבר דאתייליד לי למחר ליהוי הלולא דיליה. א"ר אבא: האי בעותא דמצוה איהו ולמחמי אפי שכינתא ניתיב. אוריכו כל ההוא יומא בההוא ליליא כנס ההוא גברא כל הנו רחמוהי, וכל ההוא ליליא אשתדלו באורייתא, ולא הוה מאן דנאים.

פירוש וביאור: רבי אבא ובנו באו מטבריה למקום ששמו טרוניא, ובדרך עצרו לישון בכפר טרשא אצל אדם אחד. קמו כולם בחצות לילה לומר תיקון חצות, ואח"כ למדו תורה. כל אותו הלילה אמרו דרשות על מצות ברית המילה. כשהגיע הבוקר רצו רבי אבא ובנו ללכת לדרכם, אך אמר להם בעל הבית שיחכו יום אחד כדי שיוכלו להשלים את מה שלמדו הלילה. שאל אותו רבי אבא מה כוונתו. ואמר בעל הבית שמחר יכניס את בנו בברית המילה. רבי אבא הסכים לחכות. ובאותו הלילה כינס בעל הבית את אוהביו ועסקו בתורה ואף אחד לא ישן.

בגמרא

בגמרא מסכת בבא קמא (פ.) כתוב כך:

רב ושמואל ורב אסי איקלעו לבי שבוע הבן, ואמרי לה לבי ישוע הבן.

שבוע הבן – היינו ברית מילה, ונקרא כך משום שעבר עליו שבעה ימים שלמים מלידתו.

ישוע הבן – נחלקו הראשונים בפירושו, וז"ל התוס' (שם ד"ה לבי ישוע):

פירש הקונטרס (רש"י) פדיון הבן, וכן הערוך. וקשה, דאע"ג דמתרגמינן פדיון פורקן מ"מ אין שייך לשון ישועה. ור"ת פי' שנולד שם בן ועל שם שהולד נושע ונמלט ממעי אמו כדכתיב והמליטה זכר (ישעיה סו) נקט לשון ישועה (המליטה-נמלט-ישועה) והיו רגילין לעשות סעודה.

ולדברי ר"ת יוצא שזו סעודה שעושים קודם ברית המילה.

יש מפרשים שעושים סעודה זו בליל שבת קודש שלפני המילה (תרומת הדשן [סי' רס"ט] ורמ"א [יו"ד סו"ס רסה]).
כך האשכנזים נוהגים, וזהו המנהג הנקרא "שלום זכר".
ויש מפרשים שזו סעודה שעשו לאחר שעבר עליו שבוע, והיינו בלילה שלפני המילה (דגול מרבבה [יו"ד סי' קעח ס"ג]).
כך הספרדים נוהגים, וזהו המנהג הנקרא "ברית יצחק".

וכן מוזכר בגמרא בסנהדרין (לב:):

תנא: קול ריחים בבורני – שבוע הבן שבוע הבן. אור הנר בברור חיל – משתה שם משתה שם.

היה בזמנם גזירה לא למול את בניהם, לכן עשו סימן כדי שידעו אנשים שיש ברית מילה בלי שיפורסם הדבר. וכשאמרו 'שבוע הבן' – היינו ברית מילה. וכשאמרו 'אור הנר בברור חיל' – היינו נרות שהיו דולקים בליל שקודם המילה למשתה זו (דגול מרבבה [יו"ד סי' קעח ס"ג]).

במדרש

כתוב במדרש תנחומא (פרשת תזריע):

וביום השמיני ימול בשר ערלתו, בא וראה כמה מחבבין ישראל את המצות, שהן מוציאין יציאות הרבה כדי לחבב את המצוה. א"ל הקדוש ברוך הוא אף אני מוסיף לכם שמחה, שנאמר, ויספו עניים בה' שמחה וכו'.

ומכאן נהגו שבאור ליום השמיני עושים סעודה של שמחה ומשתה כדי להרבות בכבוד המצוה העומדת להתקיים מחר (אוצר הברית (סי' ז' ס"ג) בשם ספר כללי המילה לר' יעקב הגוזר).

בדברי רבותינו הראשונים

במחזור ויטרי (כתבו רבנו שמחה מויטרי [תלמיד רש"י], סי' תקו, וכן מוזכר בסי' עג וסי' תקב) כתוב, וז"ל:

מנהג אבותינו תורה היא ויאחז בה צדיק דרכו: אור שמיני בעל ברית עושה סעודה ומשתה לכבוד המצוה. ולאחר קיום המילה אבי הבן מגדיל בשמחה ומשתה ויום טוב: וזכר לדבר ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמ"ל את יצחק. ביום ה"ג מל את יצחק. ביום שמיני במילת יצחק עשה אברהם משתה: ת'. ועוד ראייה לדבר. דכת' בספר תילים אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח: ת': ויאמרו זמירות למשתה הברית בניגון ברוך ה' יום יום.

בדברי רבותינו האחרונים

לילה זה נקרא גם ליל שמירה (ספר תוכחת חיים). והטעם שנוהגים להקיץ ולשמור על התינוק בליל שמיני הוא לפי שהשטן מכוין להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהנם, וסמך לדבר 'ואתה את בריתי תשמור' – שבשעת הברית צריכין שמירה. ונוהגים לעשות שמירה ליולדת ולילד תיכף אחר הלידה, ובפרט בליל המילה (מטה משה עניני מילה פ"ד, והלכות קטנות ח"ב סי' קסט).

החיד"א (בשם הגדולים ח"ב אות ז' סקמ"ג) כתב מעשה שמהר"ר צמח צרפתי היה חולה כשנתיים בדמשק, ואתרחיש ליה ניסא, וכמו רגע חזר לבריאותו, וסיפר שנגלה אליו אליהו ז"ל, ואמר לו שיקבל על עצמו ללמוד כל ליל ברית מילה לכל הילודים בעיר ויתרפא. וקיבל עליו – ותיכף נתרפא. ומהיום ההוא כך היה מנהגו לילך בכל לילה שלפני המילה במקום שיהיה, ולעסוק בתורה כל הלילה.

ועיין כאן בהלכות ובמנהגים של לילה זה.


לשאלות והתייעצות ניתן ליצור קשר ב-


עוד מאמרים: