מתי צריך לדחות ברית מילה בגלל חולי וכדומה

מתי דוחים ברית מילה בגלל מצב בריאותי

ישנם מספר מצבים המצריכים דחיית ברית מילה עד שהתינוק/הנימול כשיר לביצוע הברית. כל אחד מהמצבים שונה בהגדרתו ממשנהו:
[1] חולה בכל גופו או בחולי שיש בו סכנה.
[2] חולה באחד מאבריו.
[3] מצב גופני שלא מאפשר ביצוע ברית מילה, ואף על פי כן אינו מוגדר כחולי.
[4] חולי תמידי שאינו עובר.

ואפרט כל אחד מהמצבים.

חולה בכל גופו או בחולי שיש בו סכנה

תינוק שחולה בחולי שיש בו סכנה, או שהוא חולה בכל גופו, דוחים את מילתו עד שיבריא, ומשהבריא – מונין שבעה ימים מעת לעת ורק אז מלים אותו. למשל, אם התינוק הבריא ביום ראשון בשעה ארבע אחר הצהריים, אפשר למולו רק שבוע לאחר מכן ביום ראשון בארבע אחר הצהריים. ודין זה שייך גם באדם גדול שצריך לעבור ברית מילה[1].

דוגמאות לחולה בכל גופו ולחולי שיש בו סכנה (שבהם צריך למנות 7 ימים לאחר שהבריא)

ישנם מספר מקרים של חולי בכל הגוף, וכל אחד מהם מצריך דחיית הברית והמתנה של 7 ימים לאחר שהתינוק הבריא. אביא לפניכם כמה דוגמאות:

– חום גבוה (מעל 38 מעלות צלזיוס).
– כאב עיניים גדול.
– תינוק כחול (מום לב כחלוני).
– המופיליה (דממת).
– תינוק שהיה באינקובטור.
– חוסר דם שהצריך טיפול.
– חולה שנצרך לחמצן.
– חוסרים בגוף התינוק כגון היפוגליקמיה וכדו'.
צהבת פתולוגית.
– החלפת דם עקב רמת בילורובין גבוהה בצהבת פיזיולוגית.
– זיהום פנימי ובעקבות כך החולה טופל באנטיביוטיקה.
– שהייה באינקובטור.

להלן ארחיב בכל אחד מהנושאים.

חום ביילוד – דחיית ברית בעקבות חום

תחילה צריך לומר שלא אמור להיות חום ליילוד, ואם יש – צריכה להדלק נורת אזהרה (זה יכול להצביע על זיהום פנימי או כשל מערכתי וכדו'). ואכן במידה ויש ליילוד חום (מעל 38 מעלות צלזיוס) – צריך לפנות מיד למיון לאבחנה רפואית וטיפול. יש אומרים שהתינוק נחשב יילוד עד גיל חודש, יש אומרים עד גיל חודשיים, ויש אומרים עד גיל שלשה חודשים, וכדאי להחמיר כמותם (שהרי זה דיני נפשות).

בנוסף לאמור לעיל, ברור שאין למול תינוק עם חום 37.5 מעלות צלזיוס. ולא רק זה, אלא אם לתינוק היה חום מעל 38 מעלות – צריך למנות 7 ימים מעת לעת מזמן שהבריא ורק אז מותר למולו.

אם התינוק העלה חום בגלל סיבה ברורה, כגון שהחום נוצר בעקבות התייבשות (חוסר נוזלים), ולאחר שקיבל נוזלים ירד החום והבריא. או שהחום נוצר בעקבות חשיפה למקור חום חיצוני. או שהלבישו את התינוק בשכבות מוגזמות של ביגוד (או שמיכות וכדו') – בכל הנ"ל לא דוחים את מילתו כלל[2] אלא מלים מיד כשהסירו את הסיבה וירד החום. אמנם אם הגיע החום של התינוק בגלל הסיבות הנ"ל ל38 מעלות – צריך אעפ"כ למנות 7 ימים מעת לעת מזמן ירידת החום

כאב עיניים או הפרשות בעיניים – האם מלים תינוק שיש לו הפרשות בעיניים

כתב השלחן ערוך[3], וז"ל- אם חלה באחד מאיבריו, כגון שכאבו לו עיניו כאב מועט וכיוצא בזה, ממתינים לו עד שיבריא, ולאחר שיבריא, מלין אותו מיד. עכ"ל. והוסיף הרמ"א על דבריו, וז"ל- אבל כאבו לו עיניו כאב גדול, הוי כחולי שבכל הגוף. עכ"ל. נמצא שיש לחלק בין כאב עינים למשנהו.

כאב עיניים יכול להיות מכמה גורמים, אתייחס לשני מצבים של הפרשה דלקתית ששכיחים אצל יילודים, ובהם דנו הפוסקים:

[1] הפרשה מהלחמית (ophthalmia neonatorum): אם יש דלקת זיהומית בלחמית (הלבן של העין) או דלקת בקרנית (העיגול סביב האישון, בין האישון ללחמית) – יש לדחות את הברית עד להחלמה מלאה, ובנוסף למנות שבעה ימים מעת לעת – ורק אז למולו. ואפשר שלזה התכוון הרמ"א באומרו 'כאב גדול'. אך אם מדובר בדלקת לחמיות וירלית או תגובתית (כימית/אלרגית), והרופאים אומרים שזו הפרשה סטרילית – אפשר לסמוך על דעתם ולמול מיד כשהבריא, בלי בלי לחכות שבעה ימים[4]. אמנם הרב קוק[5] החמיר בזה, וכתב שבכל מקרה של דלקת עינים אצל תינוק יש למנות שבעה ימים לאחר שהבריא (אע"פ שזה גורם חיצוני שגרם לתגובה וכדו').

[2] הפרשה עקב צינור דמעות סתום (dacrocystitis neonatorum) – יש לדחות את הברית עד שצינור הדמעות נפתח והמקום הבריא, בין שנפתח מאליו (וזהו המקרה שיותר שכיח, והוא משום שהיה עיכוב בהתפתחות מערכת הניקוז של הדמעות) ובין שנפתח ע"י לאחר תיקון ניתוחי[6]. ומכל מקום לאחר שנפתח צינור הדמעות – מלים מיד ואין ממתינים שבעה ימים.

תינוק כחול (מום לב כחלוני) – דחיית ברית לתינוק כחול

לתינוק כחול, שיש לו מום לב כחלוני, יש הפרעות בחמצון הדם העורקי (העורקים מזרימים את הדם מהלב לאיברי הגוף). הפרעות אלו גורמות לשינויים יסודיים בזרימת מחזור הדם, כך שהדם לא עובר בריאות, ולכן לא נושא עמו חמצן לאברי הגוף (ולכן צבע הדם נראה ככחול כשמסתכלים על הגוף). וברור שיש לדחות את הברית[7].  

אינקובטור – מתי מלים תינוק שהיה באינקובטור

תינוק שנכנס לאינקובטור – אין למולו עד שיעברו 7 ימים (מעת לעת) מזמן שיצא מהאינקובטור והוא בריא, ואף על פי שהרופאים אומרים שהוא בריא וניתן למולו מיד[8]. אמנם אם הכניסו את התינוק לאינקובטור רק משום חשש כל שהוא, ולאחר זמן קצר גילו שלא היה צריך לכך – ניתן למולו ביום השמיני במידה והוא בריא וראוי לכך.

חוסר דם אצל תינוק

תינוק שהיה לו חוסר דם שהצריך טיפול, או שחוסר זה היה עלול לסכן את התינוק – אסור למולו עד שיעברו 7 ימים מעת לעת מאז שהבריא.
אבל אם התינוק לא היה זקוק לטיפול וגם החוסר לא היה עלול לסכן את התינוק – ניתן למולו מיד כשהבריא.

חוסרים בגוף התינוק – כגון היפוגליקמיה (hypoglycemia) היפוקלצמיה (hypocalcemia)

תינוק שרמת הסוכר בדם שלו נמוכה, או שיש לו רמה נמוכה של קלציום (ודברים אלו גורמים להתכווצויות ורעידות), ופתרו הרופאים את הבעיה ע"י הזרקה של החומר החסר, מכל מקום צריך להמתין 7 ימים מעת לעת מזמן שהבריא, ורק אז למולו.

המופיליה (דממת, haemophilia) – ברית מילה לתינוק עם המופיליה

המופיליה היא מחלה תורשתית שמאופיינת בחסר/מיעוט של אחד מגורמי הקרישה בדם (גורם 8). מחלה זו יכולה להביא לדימומים קשים (פנימיים), ובמיוחד אם נעשה חתך בעור החולה (נפילה/ניתוח/ברית מילה), שאז יוצא שטף דם שלא נקרש מעצמו. ולכן אין לעשות ברית מילה עד שהחולה מקבל טיפול רפואי מתאים. הטיפול שניתן כיום הוא ע"י הזרקה של הגורם החסר בדם, כל פרק זמן. לאחר ההזרקה החולה חוזר להיות כאחד האדם, עד ההזרקה הבאה. ולכן, לאחר אומדן רפואי של התינוק (בדיקות דם ובדיקת המצב הכללי וכו') – ניתן למולו[9], ופעמים שאפשר למולו בזמנו (ביום השמיני).

במידה והתינוק (שיש לו המופיליה) נולד בשבת, ונתנו הרופאים אישור למולו בזמנו, דהיינו בשבת, יש לדון להתיר למולו בשבת, אע"ג שצריך להכניס לו צינור לוריד לפני הברית, שדרכו מזריקים את החומר עם הגורם החסר[10]. אך כל זאת בתנאי שהרופא שמכניס את הצינור לוריד יהיה גוי. שהרי אין להכניס את הצינור לפני השבת מחשש סכנה.

ובמידה ותיהיה אפשרות להזריק את החומר דרך הזרקה לשריר – ניתן יהיה להתיר לעשות זאת בשבת אף ע"י יהודי.

תינוק שקיבל חמצן – מתי אפשר לעשות לו ברית מילה

תינוק שקיבל חמצן לאחר לידתו נחשב לחולו בכל גופו, ומונים שבעה ימים מאז שהבריא והתחיל לנשום רק בכוחות עצמו, ורק אז אפשר למולו.

זיהום פנימי ובעקבות כך החולה טופל באנטיביוטיקה

תינוק שהיה חולה והיה צריך לטיפול אנטיביוטי (כגון שהיה לו זיהום בדרכי השתן), וקיבל אנטיביוטיקה והבריא לאחר מספר ימים, אף על גב שהוא ממשיך לקבל את האנטיביוטיקה למשך זמן ארוך – מונים לו 7 ימים מאז שהבריא ולא מסיום הטיפול[11].

חולה באחד מאבריו

תינוק שחולה באחד מאיבריו, כגון שכואבות לו העיניים כאב מועט וכיוצא בזה, אין מלים אותו עד עד שיבריא, ולאחר שהבריא – מלים אותו מיד[12]. אך אם אפשר לגשר על החולי, ואין מניעה בריאותית למולו – אפשר למולו. כגון שיש לו פגם בשפה שגורם לכך שהוא לא יכול לינק מאמו, ולכן הוא אוכל מבקבוק. וכן כגון תינוק עם חיך שסוע, ויש לו מכשיר מיוחד שמאפשר לו לינק (עד הניתוח). וכן כגון תינוק שיש לו שבר מולד ברגלו, ועשו לו גבס, והרופא אומר שאפשר למולו. וכל כיוצא בזה[13].

דוגמאות לחולי באבר אחד (שבהם מלים בזמן או מיד כשהבריא)

ישנם מספר מקרים של חולי באבר אחד, ופעמים שאפשר למול בזמן, ופעמים שאפשר למול מיד כשעובר החולי בלי המתנת 7 ימים. אביא לפניכם כמה דוגמאות:

– שבר באבר אחד
– תינוק שנחבל במהלך הלידה
– היפוספדיאס (hypospadias)
– הידרוצל (hydrocele)

להלן ארחיב בכל אחד מהנושאים.

תינוק שנחבל במהלך הלידה (כתוצאה מלידת מלקחיים או וואקום וכיוצא בזה)

תינוק נחבל במהל הלידה, כגון שנולד בעזרת מלקחיים או וואקום, ובגלל זה נוצרה לו נפיחות בראשו (צפלהמטומה, cephalhematoma), ופעמים שהנפיחות שטחית ועוברת תוך מספר ימים, ופעמים הנפיחות בשכבה עמוקה יותר וחולפת רק לאחר חודש חודשיים. וכן תינוק שהיו צריכים למשוך את ידו במהלך הלידה ובעקבות כך יש לו שיתוק בשרירי היד – מותר למולו בזמן בתנאי שהרופא יקבע דאין כאן חולי כל שהואף ושאין גם להתינוק צער מחמת הדבר אחר שגרם לו זאת, ושלמילה לא תהא כל השפעה לרעה על הדיפאקט הזמני הזה, ואז אפשר למולו. אחרת, יש להמתין עד שיתרפא מזה ולא יהא לו יותר צער מזה[14].

וכן תינוק שנשברה רגלו במהלך הלידה, וחבשו את המקום – מותר למולו מיד כשיתרפא, ואין להמתין 7 ימים מעת לעת.

היפוספדיאס (hypospadias)

היפוספדיאס הוא מום שכיח באבר המין של היילוד, שבו פתח השופכה נמצא לא במקומו הרגיל אלא לכיון האשכים. בדרגות מסויימות של המום, עושים לילד ניתוח לאחר כמה שנים, והמנתח מבקש לא לעשות לו ברית מילה מכיון שהוא צריך חלק מעור הערלה כדי לבצע תיקון למום הנ"ל. ומכיון שנושא זה ארוך ומורכב, הרוצה להרחיב יוכל להכנס למאמר שכתבתי בנושא זה (לחץ כאן).

הידרוצל (hydrocele)

הידרוצל פירושו שיש בשק האשכים של התינוק נוזל, ומצב זה מקשה על ביצוע הברית. לפירוט במום זה ניתן לקרוא את המאמר שכתבתי בנושא (לחץ כאן). לעיתים כשהנפיחות מאוד גדולה ואי אפשר לבצע את הברית – דוחים את הברית עד שהנוזלים יספגו בגוף או עד לאחר הניתוח.

מצב גופני שלא מאפשר ביצוע ברית מילה, ואף על פי כן אינו מוגדר כחולי

דוגמאות למצב הנ"ל:

– משקל נמוך.
– צהבת פיזיולוגית שאינה מסוכנת.
– רגליים עקומות (clubfoot).

להלן ארחיב בכל אחד מהנושאים.

תינוק במשקל נמוך מהנורמה – מאיזה משקל וגיל אפשר למול תינוק

תחילה אביא מספר הגדרות של משקל וגיל אצל תינוקות:
[1] פג – תינוק שנולד לפני שבוע 38.
[2] תינוק בשל – תינוק שנולד בשבועות 38 – 42 להריון, ומשקלו 2.5 – 4 ק"ג.
[3] תינוק במשקל קטן לגיל העוברי – תינוק שמשקלו פחות מהצפוי לו ביחס לגיל ההריון (למשל תינוק שנולד בשבוע 38 והלאה ומשקלו פחות מ-2.5 ק"ג.

תינוק שמשקלו נמוך מהנורמה (פחות מ-2.5 ק"ג), צריך לבודקו האם הוא ראוי לעבור ברית מילה. אם הרופאים אומרים שאפשר למולו – מלים אותו. ואם אומרים שהוא קטן מדי ולא ראוי לעבור ברית מילה – ממתינים לו עד שיתחזק. ואף על פי שממתינים לו עד שיתחזק אין לו דין חולה בכל אבריו, ולכן מיד כשהרופאים אומרים שכבר אפשר למולו – מלים אותו, ואין ממתינים לו 7 ימים מעת שהתחזק[15].

באופן עקרוני, ניתן למול תינוק שנולד מוקדם או שמשקלו נמוך מהצפוי כדלהלן[16]:
[1] תינוק שנולד בשבוע 34 להריון, ומשקלו מעל 2750 גרם – ניתן למולו אם הוא חזק (ניתן לבדוק חוזק ע"י בדיקת טונוס השרירים ועוד). אך אם משקלו 2500 גרם צריך לחכות עד שבוע 37 להריון ואז ניתן למולו אם הוא חזק.
[2] תינוק שנולד בשבוע 39 להריון (והלאה) – ניתן למולו אם הוא שוקל 2500 גרם. אם הוא שוקל פחות מכן יתכן ויהיה ניתן למולו בתנאים מסויימים (לחץ כאן להרחבה).  

צהבת – מתי מלים תינוק עם צהבת

למאמר המלא על צהבת לחץ כאן. ובקצרה, בצהבת פתולוגית (צהבת שנוצרת עקב מחלה), דוחים עד שהתינוק יבריא, ולאחר שהבריא מונים 7 ימים מעת לעת.

אבל בצהבת פיזיולוגית (צהבת טבעית) יש לדחות את הברית רק במידה ומתקיים אחד מדברים הבאים[17]:

– עליה בבילורובין ישיר מעל 1 מ"ג% ביממה.
– צהבת שהופיעה ביממה הראשונה, או שאינה מתחילה לסגת לאחר שבוע (חוץ מצהבת משנית להנקה).
– רמת הבילורובין עולה על 15 מ"ג%.
– קצב עליית הבילורובין הוא יותר מ-5 מ"ג% ביממה.
– עדות ל- מחלה הימוליטית או מחלה בכבד או בבלוטת התריס.
– בעיה בחילוף חומרים.

ואם אכן התקיים אחד מהדברים הנ"ל יש לבדוק את הסיבה לצהבת, והתינוק ספק חולה, ולכן דוחים את הברית עד שיתבררו הדברים. אמנם אם הצהבת ירדה ואין מחלה מאחוריה – לא צריך למנות 7 ימים לאחר שהצהבת ירדה[18]. אבל, אם החליפו את דמו (סוג של טיפול בצהבת) או שנכנס לכלל סכנה (היינו שהבילורובין עלה מעל 25 מ"ג%) – מונים 7 ימים מעת לעת לאחר שעברה הצהבת. ויש אומרים שגם אם הכניסו את התינוק לטיפול באור כחול צריך להמתין 7 ימים.

ויש לשאול כל מקרה לגופו.

הטפת דם ברית כשיש לתינוק צהבת

ז. תינוק שנולד מהול (והדין הוא שעושים לו הטפת דם ע"י דקירה עם מחט, וזוהי מילתו), ויש לו צהבת גבוהה – מטיפים ממנו דם ברית אע"ג שיש לו ערכים גבוהים של צהבת. וזאת מכיון שאין זה מכניסו לסכנה כלל וכלל, וכמו שעושים היום לתינוק כל מיני בדיקות דם, ולא תהא הטפת דם ברית גרועה מבדיקת דם[19].

תינוק עם גבס בגלל שנולד עם רגליים עקומות (clubfoot) – האם דוחים את הברית מילה

תינוק שנולד עם רגליים עקומות, וצורת הטיפול במום זה הוא ע"י גיבוס הרגלים כמה שעות לאחר הלידה, ויש פעמים שבגלל הגבס לא יהיה אפשר לעשות את ברית המילה – אף על פי כן מותר לעשות את הגבס[20], וכשיורידו את הגבס ימולו אותו. אמנם יש פעמים שאע"פ שיש לו גבס עדיין אפשר למולו, אם כן – אפשר למולו בזמנו ואינו נקרא חולה באיבר אחד.

אך גם במקרה זה, אם אפשר לדחות את הטיפול לאחר ברית המילה בלי לפגוע ביעילות הטיפול – יש לדחות את הטיפול ולקיים את ברית המילה בזמנה. במיוחד שדעת מספר מומחים היום שאין דחיפות להתחיל בטיפול לפני ברית המילה, ואפילו דחיית הטיפול בכמה שבועות לא תזיק.

חולי שאינו עובר – מתי/האם מלים תינוק החולה בחולי שאינו עובר

ישנם מחלות כלליות שאינן עוברות (בדרך הטבע) לעולם, כגון מחלות כרומוזומליות (תסמונת דאון ועוד), מומים בלב, התכווצויות, פיגור שכלי, וכיוצא באלו. אם ברית המילה עלולה להחמיר את מצבו – אין מלים אותו[21] (ולגבי תינוק שהרופאים אומרים שלא יחיה גם ככה – יעשו שאלת חכם). אולם אם הרופאים אומרים שהברית מילה לא תזיק לו כלל – אפשר לסמוך על דעת הרופאים ולמול אותו בזמן שהם אומרים שאין חשש לסכנה[22].

מתו אחיו מחמת מילה

תינוק שמתו אחיו מחמת מילה, היינו שמלו את הבן הראשון ומת מחמת המילה, ומלו את השני ומת מחמת המילה (ואפילו התינוקות שמתו הם תאומים[23]) – הרי הוחזקו בניה של אשה זו שמתים מחמת מילה, ולכן אין למול יותר את בניה[24] בהיותם תינוקים, אל ימתינו עד שיגדלו ויתחזקו. ואין זה משנה אם הילדים שמתו הם מבעל אחר[25].

אם בטעות, או מחוסר ידיעה מלו את הבן השלישי ולא מת – בטלה החזקה ומלים גם את שאר הבנים בזמנם[26].

תאומים שמת אחד מהם קודם היום השמיני – האם מלים את אחיו התאום ביום השמיני

י. אשה שילדה תאומים בחודש שהוא ספק חודש שביעי להריון ספק חודש שמיני להריון, ומת אחד מהם קודם היום השמיני – אין למול את אחיו התאום עד שיעברו שלושים יום מהלידה, שאז יצא מחזקת נפל. אבל אם ילדה את התאומים בחודש השביעי או התשיעי להריונה – מלים את אחיו התאום בזמנו בתנאי שהוא בריא וחזק[27].

מתי נותנים שם לתינוק כשדוחים את ברית המילה

במקרה שצריך לדחות את ברית המילה של התינוק (בגלל חולי וכדו') – יש אומרים שאין לעכב את קריאת השם, ואדרבה יקראו לו שם מיד בכדי שיוכלו להתפלל עליו[28] (לשמות מומלצים לחץ כאן). ומכל מקום על פי הסוד אין לקרוא לתינוק בשם עד אחר ברית המילה[29]. וכשרוצים להתפלל עליו יאמרו 'התינוק בן פלונית'. ונראה שגם על פי הפשט צריך לנהוג כן, וראיה ממעשה נתן הבבלי (מסכת שבת קלד.) שדחו את הברית בגלל חולי ונתנו לתינוק שם רק לאחר הברית.

(לכל הלכות מילה לחץ כאן)


[1] מגדל עוז (נחל חמישי ס"ג).

[2] צי"א (חי"ג סי' פג) וד"ר אברהם שטיינברג (ברית מילה – היבטים רפואיים הלכתיים, אסיא עמוד 25). והמשך הדברים הם מנשמת אברהם (יו"ד סי' רסב אות ו מספר 4, עמ' שמב) בשם הגרש"ז אויערבאך.

[3] יו"ד סי' רסב ס"ב.

[4] צי"א (חי"ג סי' פב) ונשמת אברהם (ח"ב עמוד קסז).

[5] שו"ת דעת כהן סי' קלז.

[6] הגר"י וויס בשו"ת מנחת יצחק (ח"ה סי' יא).

[7] הגר"י וויס בשו"ת מנחת יצחק (ח"ה סי' יא) וד"ר אברהם שטיינברג (ברית מילה – היבטים רפואיים הלכתיים, אסיא עמודים 34 – 35, ועיין הערה 77 שם)

[8] אגר"מ (יו"ד ח"ב סי' קכא) וצי"א (חי"ג סי' פב).

[9] ד"ר אברהם שטיינברג (ברית מילה – היבטים רפואיים הלכתיים, אסיא עמוד 33).

[10] בספר נשמת אברהם (ח"ב עמ' קעב) כתב שאין מלין תינוק כזה בשבת אא"כ הרופא שמכניס את הצינור לוריד הוא גוי. אך בילקו"י (שוב"ש ב) כתב בשם אביו (יחו"ד (ח"ב סי' נו, וע"ע בילקו"י שבת כרך ד' עמ' קפב) דאין איסור מה"ת בעשיית זריקה בשבת, דאין בזה משום מלאכת בונה בחיבור המזרק. וגם חשיב כא"צ לדם, ולא הוי פ"ר שיצא דם. ולפ"ז יש להקל למולו בשבת אף שיצטרכו להזריק לו בשבת, אף ע"י ישראל.

[11] נשמת אברהם (ח"ב עמוד קסה).

[12] שו"ע (סי' רסב ס"ב).

[13] נשמת אברהם (ח"ב עמוד קסז).

[14] שו"ת צי"א (חלק יג סימן פג).

[15] אגר"מ (יו"ד ח"ב סי' קכא) וצי"א (חי"ג סי' פב).

[16] ד"ר אברהם שטיינברג (ברית מילה – היבטים רפואיים הלכתיים, אסיא עמוד 32 – 33) ע"פ הטבלה שמפרטת את היחסים בין גיל ומשקל לבין תמותה שמובאת במאמר: lubchenco L. O. et al, j. pediater 81:814, 1972.

[17] ד"ר אברהם שטיינברג (ברית מילה – היבטים רפואיים הלכתיים, אסיא עמוד 34 – 37) ואנציקלופדיה הלכתית רפואית חלק ד' עמוד 791.

[18] כ"כ ערוך השלחן (יו"ד סי' רסג סעיף ב-ג) וז"ל- כתב, הדבר פשוט הדבר פשוט דמיד שנפל בו הדם ונבלע בהאברים יכולים למולו ובזה לא שייך להמתין ז' ימים מיום שהבריא אף שזה נתפשט בכל הגוף מ"מ הרי אין זה חולי כלל אלא מעצם הבריאה כן הוא שזה רואים בחוש שכל תינוק כשנולד נוטה גופו לירקות וביותר לירקות כרקיע מפני שהדם אינו נופל בו מתחלת לידתו אלא אח"כ ביום או יומים או ג' וכו' ונשתנה מראיתו וזה התינוק לא נפל בו הדם גם בשמיני אבל מיד כשנפל בו הדם הרי הוא בריא ככל הבריאים וכן משמע מסתימת לשון הפוסקים וביותר מלשון הגמ' שם שאמר אביי להמתין עד שיפול בו הדם וימולו אותו ע"ש ואי ס"ד דבעי ז' ימים ה"ל לומר כן ולכן תמיהני על איזה מהגדולים שרוצים להחמיר להמתין ז' ימים אח"כ כמו שראיתי לאחד מן המחברים שרוצה לומר כן [כה"ג בשם יה"ק וטוט"ו] ודברים תמוהים הם ולדבריהם בתינוק שנפל בו הדם ביום השלישי או ברביעי ימתינו ז' ימים ולפ"ז רוב ולדות לא תהיה מילה בשמיני כי מיעוטא דמיעוטא שיפול בהם הדם ביום ראשון ללידתו. עכ"ל. וכ"פ מהרש"ם (דעת תורה יו"ד סימן לח סק"ח) ובקונטרס דברי שלום שבסוף ספר כורת הברית. והביאם הצי"א (חי"ג סימן פא) והוסיף דבודאי שיש לסמוך להקל בזה כשמצטרף לזה חוו"ד רפואית.

[19] הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (כ"כ בשמו הנשמת אברהם חלק ב' עמוד קעו).

[20] אבני נזר (יו"ד סי' שכא) והגרש"ז אויערבאך זצ"ל בספר נשמת אברהם חלק ב' (עמוד קסז).

[21] ד"ר אברהם שטיינברג (ברית מילה – היבטים רפואיים הלכתיים, אסיא עמוד 41) ע"פ נו"ב תניינא (יו"ד סי' קסה).

[22] מנחת יצחק (ח"ה סי' יא).

[23] שואל ומשיב (מהדורא קמא חלק א' סימן רלח).

[24] תשב"ץ (ח"ג סוף סימן רז).

[25] שלחן ערוך (סימן רסג סעיף ב').

[26] מהרי"ט (ח"ב חלק יורה דעה סימן לא).

[27] שו"ת חיים ביד (סימן עד), הובא באות הברית.

[28] נשמת אברהם (ח"ב עמוד קעד).

[29] אות הברית.


לשאלות התייעצות ולכל דבר אחר – מוזמנים (בשמחה!) ליצור קשר ב-


עוד מאמרים: