מי יכול למול, ומי ראוי להיות מוהל
גבר אשה וקטן
א. הכל כשרים למול, וגם אשה וקטן בכלל זה. ומכל מקום אם יש ישראל גדול שיודע למול, הוא קודם לכולם[1]. ויש אומרים[2] שאשה לא תמול, וכן נוהגין להדר אחר איש. וצריכים ההורים לחפש אחר מוהל ובעל ברית היותר טוב וצדיק[*2].
גוי
ב. גוי, אפילו הוא מהול – לא ימול כלל. ואם מל – אין צריך לחזור ולמול פעם שנית[3], היינו שאין צריך להטיף דם ברית[4]. ויש אומרים[5] שחייבים לחזור ולהטיף ממנו דם ברית.
מוהל שלא שומר תורה ומצות
ג. מומר לכל התורה כולה, או שהוא מומר לערלות, דינו כגוי[6].
מוהל שמחלל שבת
ד. אסור למי שמחלל שבת למול, ואין ליתן לו למול כלל. ואם עבר ומל, אפילו הוא מחלל שבת בפרהסיא – אין צריך להטיף דם ברית[7].
אבי הבן שהוא גם מוהל
ה. אם האב מוהל מנוסה – הכי מהודר שהוא ימול את בנו, משום שהמצוה תלויה בו יותר מכל אדם אחר, ויש אומרים שגם אסור לו ליתן למוהל אחר למול[8] (אע"פ שאין הדין כן הלכה למעשה). ואם הוא לא מוהל אבל אביו (סב התינוק) מוהל – הרי זה קודם למול את התינוק יותר מכל מוהל אחר, משום שבני בנים הרי הם כבנים[9].
ו. אם האב אינו מוהל מנוסה, יש בזה צורך למחשבה רבה, מפני שבמילת בניו של אדם יש התרגשות רבה שיכולה להביא לטעויות ח"ו. לכן נראה שאם האבא חושש שמהתרגשות הוא ישתהה יותר מדי במעשה הברית, ובכך יגרום צער רב לתינוק – יותר מהודר שיתן למוהל מנוסה למול את בנו. וכל שכן אם האב חושש שיוכל לעשות טעות ח"ו.
ז. אב שלא יודע למול, לא כדאי שימול את בנו. ואם רוצה למול משום המעלה שיש בזה, שידע שהמעלה הגדולה ביותר היא שלתינוק לא יהיה צער מיותר[10], וכל שכן שלא יגרום נזק עקב חוסר ידע ונסיון. והדברים אמורים גם לגבי החיתוך לבד, שגם בזה צריך מיומנות ונסיון, וקרו לא פעם מקרים מצערים בגלל שאבי הבן התעקש לחתוך בעצמו בלי שלמד לפני כן את מעשה המילה. וכל שכן בפריעה שמעשה הפריעה יותר קשה מהחיתוך.
מוהל חדש
ח. מוהל חדש שלמד היטב את מעשה המילה לכל פרטיו, ומכל מקום לא מל מעולם – חייב למול בפעם הראשונה כשעומד על גביו מוהל מומחה שיפקח על כל פרטי המילה. ואם אין מוהל מומחה שיעמוד על גביו – אסור למוהל החדש למול, גם אם זה יגרום שיצטרכו לדחות את הברית ויפספסו את היום ה-8, דחמירא סכנתא מאיסורא[11].
ביטול מוהל
ט. אם אבי הבן הבטיח למוהל מסויים שהוא ימול את בנו, ואחר כך נודע לאבי הבן שהמוהל הזה אינו מומחה כל כך, ויכול להשיג מוהלים מומחים ממנו – יכול לחזור בו ולתת את המצוה למוהל המומחה יותר. ואפילו אם נשבע, יכול לעשות התרה ולתת למוהל המומחה[12].
(לכל הלכות מילה לחץ כאן)
[1] שו"ע סימן רסד ס"א.
[2] רמ"א בהג"ה סימן רסד ס"א.
[*2] כ"כ האו"ז (הל' מילה סי' קז אות ב) וכתב שכן איתא במדרש (שיר השירים רבה פ"ד סוף אות א) וז"ל- כתיב (בראשית יז) המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך, אמר הקדוש ברוך הוא יבא טמא ויטפיל בטהור, אפשר כן, אלא המול ימול אני טהור ואברהם טהור נאה לטהור להטפל בטהור, ר' אבין בשם ר' שמעון אמר שיתף הקדוש ברוך הוא ימינו עם אברהם ומלו שנא' (נחמיה ט') וכרות עמו הברית. עכ"ל המדרש. וכ"פ הרמ"א (בסי' רסד ס"א).
[3] שו"ע סימן רסד ס"א.
[4] הבנת הגר"א (סק"י) בשו"ע, דאף הטפת דם א"צ. וכ"כ השאגת אריה (סי' נד, הביאו בפת"ש).
[5] רמ"א בהג"ה סימן רסד ס"א.
[6] רמ"א בהג"ה סימן רסד ס"א.
[7] ישכיל עבדי (ח"ז חיו"ד סימן כח) שבט הלוי (ח"ה סימן קמו) משנה הלכות (ח"ה סימן קעט) ומנחת יצחק (ח"ד סי' קא).
[8] או"ז (הל' מילה סי' קז אות ה). וכ"כ הש"ך (בחו"מ סי' שפב סק"ד). הובאו דבריו בדרכי משה (יורה דעה סימן רסד). וכן כתב בכנסת הגדולה (יורה דעה סימן רסד) בשם מהר"ם ריקאנטי. ומכל מקום חלקו עליהם רוב ככל הפוסקים, ובכללם התבואות שור (סימן כח) שכתב שיפה נהגו במצות מילה להזמין מוהל המהדר אחר מצוה זו אע"פ שאבי הבן עצמו יודע למול, ודלא כהש"ך בחושן משפט, ומכל שכן אם הוא גדול שיש כבוד גם כן למצוה, על דרך שאמרו חז"ל בסוטה (יג א) הניחו לו כבודו בגדולים וכו'. והא דקיימא לן מצוה בו יותר מבשלוחו, הוא דוקא כשעושה כן מפני שאין רצונו לטרוח בעצמו, מה שאין כן אם עושה כן דרך כבוד. ויש חילוק דברים בזה בדברי החיד"א, שבברכ"י (יו"ד סימן רסד) הסכים עם התבואות שור. אבל בספרו ראש דוד (פרשת פנחס) כתב שבם הכרתי ופלתי שאם מכבדו דרך כבוד במצוה אסור להמנע מעשיית המצוה בעצמו, משא"כ דרך שליחות דבכל התורה כולה שלוחו של אדם כמותו.
[9] תורה לשמה (סי' רסח). ורעק"א (בתשו' סי' מב).
[10] תשובת הרב אלישיב.
[11] החיד"א (חיים שאל ח"א סי' נח-נט).
[12] חתם סופר (שו"ת ח"ב יו"ד סי' רמב) וילקוט יוסף שובע שמחות ח"ב.