הלכות מילת גר וגוי
הרדמה במילת גדול
א. במילת אדם גדול (כגון גר שבא להתגייר, או יהודי שלא עבר ברית מילה בקטנותו) – מותר להשתמש בהרדמה מקומית ללא פקפוק. ומותר גם בהרדמה כללית בעת הצורך[1].
גר שלא יכול לעבור ברית מילה
ב. גר שלא יכול לעבור ברית מילה (כגון שמתו אחיו מחמת מילה, או שהוא חולה) – אין לגיירו בטבילה ללא מילה[2].
האם מותר למול גוים שלא לשם גרות
ג. אסור למול גוי בגלל צורך רפואי[3] (כגון שיש לו נגעים שם וכדו'). אך אם יתקיים אחד משלושת התנאים הבאים – מותר.
[א] כשזה יגרום שנאת ישראל אם המוהל יסרב[4].
[ב] כשזה צורך רפואי והגוי משלם למוהל[5].
[ג] כשהגוי מכוון לשם מצוות מילה הכתובה בתורה[6].
וכל זה הוא מעיקר הדין, אך בזמננו כשיש התבוללות גדולה בארץ ישראל ראוי מאוד לא למול גוים בארץ ישראל, וכל שכן אם אלו גוים שמתערבבים בעם ישראל (כמו חלק מהעליות האחרונות שעלו הרבה גוים עם היהודים, ורוב עם ישראל לא יודעים בכלל שהם גוים), משום שהדבר יביא ליותר התבוללות.
האם מותר למול בן שנולד לישראל מגויה
ד. ישראל שבא על גויה, ונתעברה, והולידה לו בן, ורוצה האב למולו – יש במקרה זה ג' אפשרויות.
[א] כשהאב רוצה למולו לשם גרות והאם מסכימה – אפשר למולו בהסכמת בית דין, כמו כל גר אחר. וכמובן אין מלים אותו בשבת[7]. אמנם יכולים בית הדין להחליט שהם אינם מקבלים אותו לגירות (כגון שחושבים שהוא ילך אחר אמו הגויה וכדו').
[ב] כשהאב רוצה למולו לשם גרות והאם לא מסכימה – אי אפשר למולו לשם גרות גם בהסכמת בית דין, הואיל והתינוק הוא כאמו. ומכל מקום מותר למולו באופנים הנזכרים לעיל (כגון לשם מצוות מילה וכדו') איך אין לברך 'למול את הגרים'[8]. אמנם כאן יש עוד צד להחמיר שלא למולו כלל, משום שאביו רוצה להכניסו לעם ישראל, ואם ימולו אותו יוכל ביתר קלות להתערבב בעם ישראל.
[ג] כשהאב לא מכוון לשם גרות (אלא לשם מצות מילה וכדו') – מותר למולו באופנים שצויינו לעיל[9]. אך כבר נתבאר לעיל שכדאי להחמיר ולא למולו.
זמן מילת הגר
ה. אסור למול גר בשבת. וכן אין צורך למולו ביום השמיני, גם אם הוא נולד זה עתה והוריו רוצים לגיירו.
מה מברכים במילת גר
ו. המל את הגרים מברך: בא"י אמ"ה אקב"ו למול את הגרים. ואח"כ מברך עוד ברכה: בא"י אמ"ה אקב"ו למול את הגרים, ולהטיף מהם דם ברית, שאלמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר: אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי ברוך אתה ה' כורת הברית.
האם מותר למול קראים
ז. קראים שנוהגים ברוב הדברים כמו ישראלים כשרים, ושומרים את המועדים בזמנים שלנו (כגון יום הכיפורים ופסח) – מצוה למול את בניהם ככל בני ישראל, עם ברכות וכו', ואפילו יוצא יום השמיני בשבת[10].
(לכל הלכות מילה לחץ כאן)
[1] שדי בכך שהמוהל מכוין לשם מצוה. וגם אין שליחות המוהל נפסקת כשהמשלח נרדם (גיטין ע:). ע"ע ביבי"א (ח"ה יו"ד סימן כב, ובסי' כג אות ג והלאה).
[2] שו"ת הלל אומר (חיו"ד סימן קלה) ותבואות שמש (חיו"ד סימן פו).
[3] כך מבואר בגמ' ע"ז (כו:). וכ"פ הרמב"ם (פרק ג' מהל' מילה) השו"ע (סי' רסח ס"ט) והרמ"א (סי' רסג ס"ה).
[4] ש"ך (סי' רסט סקי"ט).
[5] אך אם זה לא צורך רפואי ומשלם למוהל – אסור. כ"כ המעיל צדקה (סי' יד, הביאו הפת"ש סי' רסג סקי"ג). וטעמו שלא לחתום בו אות ברית קודש וכן שלא יהא כי אם טלית מצוייצת שאין מוכרין לגוי דחיישינן שיתלווה עם ישראל בדרך. וכל שכן שיבוא להתחתן ח"ו עם בנות ישראל, דבר שלדאבונינו שכיח בזמננו.
[6] רמב"ם (פרק ג' מהל' מילה, וביתר ביאור כתב כן בתשו' סי' קכד) ושו"ע (סי' רסח ס"ט). וע"ע לגבי כל הנ"ל ביבי"א (ח"ב חיו"ד סימן יט).
[7] שו"ע (סי' רסו סי"ג).
[8] יבי"א (ח"ב דף ריז ע"א חאהע"ז סי' ד' אות ג).
[9] יבי"א (ח"ב חיו"ד סימן יט).
[10] יבי"א (ח"ז חיו"ד סימן כד אות ג'). ועיין עוד בח"ב (חאהע"ז סימן כא) ובח"ה (חיו"ד סי' י' אות א' דף קפב ב ועמוד קמה) ובח"ח (חאהע"ז סי' יב).