הלכות ברית מילה בשבת

(לכל הנושאים בהלכות מילה לחץ כאן)

מילה בזמנה – דוחה את השבת

א. מצות מילה דוחה את השבת[1]. במה דברים אמורים – כשהתינוק הוא ישראל, ערל, נולד בבירור בשבת בלידה רגילה, ושלא דחו את מילתו. וכל שאינו כך – יתבאר דינו בהמשך.

הכנות לברית מילה – אינן דוחות את השבת

ב. מצות ברית מילה דוחה את השבת רק בעניין מעשה המילה (חיתוך, פריעה, מציצה, חבישה), אך לא בכל ההכנות לברית המילה.
לדוגמא – אסור להביא את התינוק למקום הברית ברכב, או להביאו ברגל במקום שאין ערוב, וכל שכן שאסור לצלם את הברית. וכן אסור לקנות בשבת דברים הנצרכים לברית (סכין, משחות, וכדו’). שכל אלה וכיוצא בהן הן הכנות למצוה ולא המצוה עצמה[2].

מילה שלא בזמנה – אינה דוחה את השבת

ג. מילה שלא בזמנה אינה דוחה את השבת. כגון תינוק שנולד בשבת, אבל מסיבה כל שהיא לא עשו לו את הברית מילה בשבת שלאחריה – אין מלים אותו בשבת הבאה[3].

מתי נחשב שהתינוק נולד – מבחינת ההלכה

ד. תינוק שנולד בלידה רגילה, כשראשו יצא ראשון, חשיב נולד משיצאה רוב פדחתו (מצח) מהפרוזדור (נרתיק האשה)[4].

אך אם התינוק נולד בלידת עקוז – חשיב נולד משיצא רוב גופו, דהיינו עד הטבור.

ויש לבקש מהאחות או מהמלוה לרשום במדויק את זמן הלידה על מנת לקבוע את זמן המילה.

תינוק שנולד בין השמשות

ה. זמן בין השמשות מגיע לאחר השקיעה, עד צאת הכוכבים. והוא פרק זמן של כ-20 דקות[5]. וכל פרק הזמן של בין השמשות הוא ספק יום ספק לילה.

ו. לכן, תינוק שנולד לדוגמא ביום ראשון בבין השמשות, אין מלים אותו ביום ראשון אלא ביום שני. שהרי כיון שנולד בבין השמשות של יום ראשון הרי זה ספק אם התינוק נולד ביום ראשון או ביום שני, ומן הספק דוחים את מילתו ליום שני (שהוא בעצם ספק יום שמיני).

ז. כל הנ”ל הוא כשהתינוק נולד בימי החול. אך אם התינוק נולד ביום שישי בין השמשות – לא מלים את התינוק בשבת אלא דוחים את ברית המילה ליום ראשון. וזאת מכיון שספק אם התינוק נולד ביום שישי או שבת, ואין מחללים את השבת על הספק.

והוא הדין שאינו דוחה יום טוב, ואפילו לא יום טוב שני של גלויות[6].

ח. תינוק שנולד בבין השמשות שבסוף השבת (היינו תוך עשרים דקות מהשקיעה) – אין מלים אותו בשבת, אלא דוחים את ברית המילה ליום ראשון.

אך אם התינוק נולד בשבת קצת לפני השקיעה, אפילו כמה דקות לפני השקיעה[7] – מלים אותו בשבת[8].

ט. תינוק שנולד ביום שישי לאחר עשרים דקות מהשקיעה (בימי ניסן ותשרי שהיום והלילה שוים) –  נחשב שנולד בלילה בודאי, ונימול בשבת. אך אם נולד קודם לכן – דוחים את הברית ליום ראשון[9].

ספק אם נולד בשבת

י. ואם יש ספק מתי נולד, אם קודם השקיעה, או בבין השמשות, אין מילתו דוחה את השבת. שכל שלא נולד בבירור בלילה, יש להחמיר שלא למולו בשבת[10].

תינוק שנולד בזמן רבנו תם

יא. אין חוששין לזמן ר”ת כדי לדחות ברית לאחר השבת או כדי למול בשבת. כגון תינוק שנולד בליל שבת אחר צאת הכוכבים של דעת הגאונים, אבל הוא עדיין יום גמור לדעת ר”ת (כך שלעדתו צריך למולו ביום שישי), אף על פי כן – מלים אותו בשבת[11].

מי נאמן לומר שהתינוק נולד בשבת

יב. אפילו עד אחד נאמן לומר מתי נולד התינוק (באיזו שעה ובאיזה יום). ועושים לתינוק ברית מילה בשבת על פי עדותו. וגם אשה כשרה להעיד בעניין זה[12].

תינוק שנולד בניתוח קיסרי (יוצא דופן)

יג. מה שמחללים שבת במצות מילה הוא דוקא בתינוק שנולד בלידה רגילה, אבל תינוק שנולד על – ידי ניתוח קיסרי אין מילתו דוחה שבת, אלא מלין אותו ביום א’. ולכן על המוהלים לברר בכל ברית שעורכים בשבת, אם הלידה היתה לידה טבעית או על ידי ניתוח[13].

תינוק שנולד ע”י מלקחיים או בוואקום

יד. לידה שנעשתה עם מלקחיים או וואקום – נחשבת כלידה רגילה. ואם התינוק נולד בלידה כזו בשבת – מלים את התינוק בשבת שלאחריה[14].

תינוק שנולד ע”י הפרייה מלאכותית או מבחנה

טו. מי שעשתה הפרייה מלאכותית או הפריית מבחנה וילדה את התינוק בשבת – מלים אותו בשבת ככל תינוק אחר[15].

דחיית ברית בגלל חילול שבת

טז. אם ידוע למוהל שעשיית ברית המילה בזמנה בשבת תגרום לכך שהורי הנימול יחללו את השבת כדי להביא את התינוק לברית או כדי להכין כל מיני דברים וכדומה – אין לו לעשות את ברית המילה בשבת. אך אם החילול שבת יהיה רק מצד האורחים – יעשו ההורים והמוהל שאלת חכם[16].

ברית מילה במקום שאין בו עירוב

יז. במקום שאין ערוב יש לעשות את ברית המילה בבית התינוק. והמוהל יניח שם לפני כניסת השבת את כלי המילה, וישאירם שם לאחר המילה עד לצאת השבת.

יח. במידה ואי אפשר לעשות את הברית בבית התינוק, ואין ערוב באותו מקום – יש לומר לגוי לקחת את התינוק לבית הכנסת, וזאת מבלי שיעצור כלל בדרך. ואם יכולים לומר לגוי אחד שיאמר לגוי השני לעשות כן – עדיף. והוא הדין אם המוהל שכח להניח שם את כלי המילה לפני כניסת השבת – שיאמרו לגוי להביאם כנ”ל[17].

יציאה מחוץ לתחום בשביל ברית מילה

יט. אסור למוהל לצאת בשבת מחוץ לתחום שבת כדי לעשות ברית מילה[18].

טלטול כלי המילה לאחר הברית

כ. מותר למוהל לטלטל את כלי המילה בשבת (במקום שיש ערוב) גם לאחר שסיים את ברית המילה כדי להחזירם לביתו[19].

שני מוהלים בשבת – אחד מל ואחד פורע

כא. כדאי שלא לחלק את ברית המילה בשבת בין שני מוהלים (היינו שאחד ימול ואחד יפרע)[20]. והאשכנזים נוהגים להקל בזה.

מוהל שלא מל מעולם

כב. מי שלא מל מעולם – לא יכול למול בפעם הראשונה בשבת, שמא יקלקל ונמצא מחלל את השבת. והוא הדין אם הוא לא פרע מעולם. וכל זה נכון אף על פי שעומד לידו מוהל מומחה. ומכל מקום אם מל פעם אחת – יכול למול בשבת, ואפילו אם הוא אבי הבן[21].

נולד מהול – האם מטיפים דם ברית בשבת

כג. תינוק שנולד מהול, שהדין הוא שאין עושים לו ברית מילה רגילה, אלא מטיפים ממנו דם ברית – אין עושים הטפה זו בשבת, אפילו נולד התינוק בשבת שלפניה[22].

מוצץ מבד לנימול – בשבת

לד. מותר לתת ביפו של התינוק בד טבול ביין או מי סוכר כדי להרגיעו, ואין לחשוש בזה משום צביעת הבד.

נתינת הערלה/הדם בעפר

לה. יש להניח את הערלה בעפר גם בברית המתקיימת בשבת. אך יש להכין את הכלי עם העפר לפני השבת. ומותר לטלטל את הערלה להניחה בעפר גם אם הניח אותה בנתיים מידיו. וכן מותר למוהל לירוק את הדם לתוך העפר המוכן, דאין כוונתו לגבל[23].

תינוק שהוריו המירו דתם

לח. תינוק שנולד בשבת למומר (ישראל שהמיר את דתו) מאשה ישראלית – מלים אותו בשבת[24]. והוא הדין אם שניהם (האיש והאשה) המירו את דתם[25].

חיתוך מבשמים תלושים

מח. מותר לחתוך (ביד ולא בכלי) חלק מענף הבשמים כדי לחלק את הבשמים, וזאת בתנאי שהענף נתלש ממקום גידולו לפני השבת[26].

אמירת צדקתך בשבת – בבית כנסת שהתקיימה בו ברית מילה (או שנמצאים שם אבי הבן/מוהל/סנדק)

ט. מה שאומרים בשבת ‘צדקתך…’ הוא משום צידוק הדין על הנשמות, ולכן אף אם התקיימה ברית בבית הכנסת בשבת או שנמצא שם במנחה אחד מבעלי הברית – אומרים ‘צדקתך’ כרגיל[27].


[1] שנאמר: וביום השמיני ימול בשר ערלתו, ודקדקו חז”ל (שבת קלב א) מייתור תיבת “וביום” ללמדנו שאפילו בשבת ימול, אף שהדבר כרוך בחילול שבת.

[2] כן אמר רבי עקיבא במשנה במסכת שבת (קל.). וכן פסק הרמב”ם (פ”ב מהל’ מילה ה”ו). וכ”פ בשו”ע (סי’ שלא סע’ ו).

[3] כן מבואר במשנה (שבת קלז:) ובגמרא (שבת קלב:). וכן פסק הרמב”ם (פ”א מהל’ שבת ה”ט), וכ”פ בשו”ע (או”ח סי’ שלא סע’ ד, ויו”ד סי’ רסו סע’ ב).

[4] שו”ע (יו”ד סי’ רסב סע’ ד) ונשמת אברהם (ח”ב יו”ד סי’ רסב אות טז).

[5] יביע אומר (ח”ז אורח חיים סי’ מא אות ג – ה). ואם השעון ולוח הזמנים מדוייקים ממש – אפשר לחשב 18 דקות לאחר השקיעה, וזהו זמן בין השמשות (שבט הלוי ח”ח סו”ס צ, וכן ח”ד  סי’ קלד אות ג, ויבי”א שם, וכן בילקו”י שבת ד הוספות, הערות סי’ שלא מילה בשבת (הוספה)).

[6] שו”ע (יו”ד סי’ רסו סע’ ח).

[7] ואם הלוח זמנים והשעון מדוייקים אפילו נולד 2 דקות לפני השקיעה.

[8] שו”ע (יו”ד סי’ רסו סע’ ב).

[9] יביע אומר (ח”ז אורח חיים סי’ מא אות ג – ה).

[10] משנה ברורה (או”ח סי’ שלא סקי”ד)

[11] יביע אומר (ח”ז אורח חיים סי’ מא) וילקו”י שם.

[12] ריא”ז (פרק ב’ דכתובות) בית מנוחה (רנז ע”ב סע’ ד). וכ”פ כה”ח (סי’ שלא אות כב) ורעק”א (יו”ד סי’ רסב סע’ ב).

[13] כן כתוב במשנה (שבת קלד), ואמרו כן ממה שנאמר: ‘אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה… וביום השמיני ימול בשר ערלתו’. היינו שאם האשה יולדת ממקום שמזרעת היא אינה טמאה לידה וכן אין מלים את התינוק בשבת. וכן פסק הרמב”ם (פ”א מהל’ מילה הי”א) הטור והשו”ע (יו”ד סי’ רסו סע’ י).

[14] ילקו”י (שובע שמחות ב, פי”ז, הל’ מילה בשבת, סעיף יג).

[15] שו”ת יביע אומר (ח”ז חלק יורה דעה סימן כד אות ה).

[16] ילקו”י (שובע שמחות ב, פי”ז, הל’ מילה בשבת, סעיף ח).

[17] ילקו”י (שובע שמחות ב, פי”ז, הל’ מילה בשבת, סעיף ט).

[18] שו”ת נטע שורק (חלק או”ח סי’ ל) שו”ת הר צבי (חלק או”ח סי’ רג) וילקו”י (שובע שמחות ב, פי”ז, הל’ מילה בשבת, סעיף מב).

[19] ב”י (יו”ד סי’ רסו) בשם הרמב”ן. וכ”פ הרמ”א (יו”ד סי’ רסו סע’ ב).

[20] שו”ע (יו”ד סי’ רסו סע’ יד).

[21] שו”ע (יו”ד סי’ רסו סע’ ז).

[22] רמב”ם (פ”א הי”א) ושו”ע (או”ח סי’ שלא סע’ ה).

[23] ילקו”י (שובע שמחות ב, פי”ז, הל’ מילה בשבת, סעיף לה-לו).

[24] טור (יורה דעה סימן רסו) בשם בעל העיטור. והם דברי רב שרירא גאון (אוצר הגאונים שבת קלה). וכן פסק בשו”ע (סי’ רסו סע’ יב).

[25] בית יוסף (יו”ד סוף סימן רסו).

[26] רמב”ם (בפרק יא מהלכות שבת הלכה ח’) בן איש חי (פרשת משפטים אות ט’) משנה ברורה (סימן שכב בשער הציון אות טז) ויחוה דעת (חלק ב סימן נד).

[27] ילקוט יוסף (שובע שמחות ב קונטרס אחרון – הוספה להלכות מילה בשבת סעיף ט).


עוד נושאים: