דיני קדימה בברית מילה

סבא שהוא גם מוהל

א. אם סב התינוק הוא מוהל – הוא קודם לכל מוהל אחר, משום שבני בנים הרי הם כבנים[1].

שני תינוקות, אחד מילתו בזמנה והשני לא

ב. מוהל שיש לפניו שני תינוקות למול, ולתינוק אחד זוהי מילה בזמנה, ולתינוק השני זוהי מילה שלא בזמנה (כגון שהיה חולה) – יקדים למול את המילה שבזמנה, שמילה בזמנה זו מקודשת יותר שהרי דוחה את השבת. אבל אם רק התינוק שמילתו לא בזמנה לפניו, ורק עוד מעט יביאו את זה שמילתו בזמנה – אינו ממתין לו וימול מיד את התינוק שלפניו[2].

שני תינוקות, ואחד מהם כהן

ג. מוהל שיש לפניו שני תינוקות למול, ואחד מהתינוקות כהן – יקדים למול את התינוק הכהן, שנאמר על הכהנים: וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי־אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י יְקֹוָ֖ק מְקַדִּשְׁכֶֽם (ויקרא פרשת אמור פרק כא פסוק ח). ופירושו – שיהא ראשון לכל דבר שבקדושה[3].

הגיע זמן הפדיון לפני שעשו לתינוק ברית מילה

ד. בכור לאמו שלא מלו אותו בזמנו בגלל חולי וכדומה, וכשהגיע זמן הפדיון כבר הוכשר למילה – יש למולו תחילה ואח”כ לפדותו (להלכות פדיון הבן לחץ כאן). אבל אם עדיין אי אפשר למולו – יש לפדותו בזמנו וחלילה לא לדחות את הפדיון עד לאחר המילה[4]. וכן אם הגיע זמן הפדיון ביום חמישי או שישי שאז לא מילם מילה שלא בזמנה – יש לפדותו תחילה, וביום ראשון למולו[5].

(לכל הלכות מילה לחץ כאן)


[1] תורה לשמה (סי’ רסח). ורעק”א (בתשו’ סי’ מב).

[2] עיקרי הד”ט (סי’ כח אות יז) ומכשירי מילה (פרק ב’ סי”ג).

[3] זכר יהוסף (ח”א סי’ לב) אות הברית (עמוד ב’). ואע”ג שיש אומרים שאין דין קדימות לכהן קטן (כורת הברית [סקל”ט] מגן אברהם [או”ח סי’ רפב סק”ו]), כיון שמצד הדין (ואע”ג דלא נהגינן הכי) חזינן דכשאין כהן גדול בבית הכנסת מעלים כהן קטן ולא ישראל גדול, נמצא דשייך בו ‘וקדשתו’ גם כשהוא קטן (ילקוט יוסף [ח”ב עמוד ס’] רדב”ז [בתשו’ ח”א סי’ תקסו] האשכול [ח”ב עמוד סט] ומהרימ”ט [בתשו’ ח”א סי’ קמה]).

[4] כדי שיכנס תחילה למצוות, ואח”כ יפדוהו (החיד”א בברכ”י סי’ רסב אות ג’). וגם יש לומר דמצות מילה תדירה יותר מפדיון, וגם בהכי יש לומר תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם (ילקוט יוסף שובע שמחות ח”ב).

[5] יבי”א (ח”ה חיו”ד סי’ כג אות ו).


לשאלות התייעצות ולכל דבר אחר – מוזמנים (בשמחה!) ליצור קשר ב-


עוד מאמרים: