ברית מילה באבלות

דחיית ברית בגלל אבלות

א. אין לדחות ברית מילה בגלל אבלות של אבי הבן או אם הבן וכדומה. ואפילו אם זו מילה שלא בזמנה אין לדחות, כגון שהתינוק היה חולה, ודחו את המילה, והבריא בתוך ימי האבלות של אביו או של אמו (וכדומה) – אף על פי כן יכניסו אותו בבריתו של אברהם אבינו מיד כשהבריא ולא ידחו בעבור האבלות[1].

סנדק באבל

ב. אבל היושב שבעה והזמינו אותו להיות סנדק – מותר לצאת למקום המילה כדי להיות סנדק. ומכל מקום אסור לו לנעול נעלי עור. אבל לא ינעול מנעלי עור[2].

השתתפות אבל בסעודת ברית מילה או פדיון הבן וכדומה

ג. אבל יכול להשתתף בסעודת ברית מילה או פדיון הבן לאחר שעברו ימי השבעה, ואפילו הוא אבל על אביו או על אמו[3]. וכל זה בתנאי שאין שם כלי שיר. ויש שמתירים אפילו בתוך השבעה ובלבד שלא יצא מביתו[4]. ומכל מקום, אבל (תוך שלושים, או תוך י"ב על אב/אם) שרוצה להחמיר ולא להשתתף בסעודה אלא רק בברית עצמה או בפדיון עצמו – יכול להחמיר.

אבל שרוצה להסתפר לפני הברית

ד. אבל שנולד לו בן, והברית בתוך השלושים – אינו יכול להסתפר לכבוד המילה. והוא הדין למוהל וסנדק[5].

(לכל הלכות מילה לחץ כאן)


[1] שו"ת יבי"א (ח"ה חיו"ד סימן כג אות ב'). ודלא כהמעשה אברהם (חיו"ד סי' מח).

[2] מהר"ם מינץ בשם א"ז (הביאו הברכ"י [סימן שצג סק"א]) שדי חמד (מערכת אבלות אות מח) ומסגרת השלחן (שם).

[3] כנסת ישראל (דף כד) חקקי לב (חיו"ד סימן נו) זרע אמת חלק ב' (חיו"ד סימן י') וילקוט יוסף (ביקור חולים ואבלות סי' לח).

[4] תרומת הדשן סי' רסח, הביאו הרמ"א (יו"ד סי' שצא ס"ב).

[5] יבי"א (ח"ה יו"ד סי' לא אות ג, וכן בח"א או"ח סי' לד בהערה) ויחו"ד (ח"ו סי' לו בהערה).