היפוספדיאס (Hypospadias) – ברית מילה
מום זה הוא מום אנטומי מולד ושכיח (יחסית למומים מולדים אחרים) של האבר. לתינוק בעל מום זה, נקב השופכה לא נמצא במקום הרגיל, אלא מוטה לכיוון הרגלים.
מום זה נעשה שכיח עם השנים. לעת כתיבת שורות אלו שכיחות מום זה הוא 8.3 לכל 1000 ילדים.
דרגות חומרה בהיפוספדיאס (Hypospadias)
חומרת מום זה נקבעת לפי מיקום הנקב. יש שבע דרגות חומרה במום זה, לא אגע בכולם, אלא אחלק לשלש דרגות כלליות.
דרגה ראשונה, הכי קלה, והשכיחה ביותר, היא כשנקב השופכה נמצאה על העטרה (קורונלי) לכיוון הרגלים.
דרגה שניה היא כשהנקב נמצא מתחת לעטרה (סובקורונלי) על הגיד עצמו.
והדרגה שלישית היא כשהנקב נמצא בבסיס הגיד ומטה (יכול להגיע כמעט עד הרקטום – פי הטבעת).
האם יש צורך בניתוח היפוספדיאס (Hypospadias)
ב85%-90% מהמקרים מדובר בהיפוספדיאס קל שלא מצריך התערבות ניתוחית. ואדרבה עשיית ברית מילה אף מתקנת במקצת את המום, כך שהתינוק לא יצטרך בעתיד להתערבות כירורגית נוספת.
על פי רוב האורולוגים ממהרים לומר להורים שיש צורך בניתוח כדי לסדר את המום. אך זה ממש לא נכון. רוב המקרים אין צורך בהתערבות ניתוחית כלל.
ישנם אנשים מבוגרים בעלי משפחה וילדים שיש להם היפוספדיאס ולא ידעו על זה עד שראה אותם אדם שיודע לזהות זאת.
באופן כללי כל עוד נראה שהילד יוכל לעמוד ולעשות שתן לתוך האסלה בלא עזרה של היד – אין צורך בניתוח. ובכל מקרה כדאי להתייעץ עם כמה מוהלים מנוסים בעלי יראת שמים לפני שמקבלים החלטה מה לעשות.
סיבות לאי עשיית ניתוח היפוספדיאס (כשלא צריך)
ישנן כמה סיבות לנסות כמה שאפשר להמנע מניתוח זה.
1) בשיטות שונות של ניתוח יש 30% שלא מצליחים אח"כ להביא ילדים.
2) הורס יותר ממה שמקלקל (ישנם אנשים שעשו מעל חמש ניתוחים כדי לתקן נזקים של הניתוח הקודם. דבר כזה מביא להרבה מאוד צער נפשי וגופני חוץ מחודשים ארוכים של אשפוז)
3) הרופאים שבמצעים ניתוחים אלו מקבלים הרבה כסף על כל ניתוח כזה ולכן יש להם רצון לבצע גם כשלא צריך.
4) הרבה מהילדים שנשלחים לניתוח זה, נשלחים לצוך תיקון אסתטי בלבד. ולא סתם התבטא פרופסור פאול יונה (מנהל מחלקת אורולוגיה בתל השומר) שמי שמתקן לצורך אסתטי הוא רוצח.
5) להכניס תינוק קטן לחדר ניתוח בהרדמה מלאה זה דבר שעושים רק כשאין ברירה בעקבות כל הסיכונים שכרוכים בכך. היו מקרים שתינוקות היו צריכים החייאה בגלל ניתוח כזה ובגלל ההרדמה המלאה (שצריך להמנע ממנה ככל האפשר בלי קשר לניתוח זה).
6) לפעמים אחרי הניתוח הרופאים תופרים את העורלה לעטרה, ומשאירים את התינוק ערל. וכדי להפריד/להוריד את העור הדבוק צריך עוד ניתוח (דיאטרמיה) שמלווה בכאב ובסיכון מיותר. בחדר ניתוח צריך חצי שעה כדי להוריד 2 מילימטר עור דבוק.
דחיית הברית בגלל היפוספדיאס (Hypospadias)
ונכון, יש מקרים שבהם אין מנוס מלבצע ניתוח (כמו מום קשה שהנקב נמצא בבסיס האבר ומטה). ובמקרים אלו כדאי ללכת לרופאים המומחים ביותר בתחום (ניתן להתקשר לקבל המלצות), יש בתחום זה הרבה רופאים ורובם לא מנוסים.
במקרים שבהם צריך לנתח יש רופאים שאומרים שעד הניתוח לא לעשות ברית מילה כדי שישאר עור לבנות ממנו את החלק הנצרך בעת הניתוח. בחלק קטל מהמקרים זה יכול להיות נכון. אבל רוב המקרים אין זה נכון, משתי סיבות. א- הרופאים המומחים יודעים להסתדר בלי עור הערלה. ב- יש מקומות אחרים בגוף שמהם אפשר לקחת את העור הנצרך.
כיון שמום זה ניתן לגילוי רק אחרי הלידה, יוצא שחלק קטן מההורים דוחים את הברית עד פגישת אורולוג ללא התייעצות עם המוהל. התורים לאורולוגים המומחים בד"כ אורכים יותר משבוע כך שיכולים לפספס בחינם את זמן ברית המילה, וחבל. על כן אני מציע את עזרתי (ללא עלות) להגיע לבדוק את התינוק האם יש צורך בטיפול מיוחד. ובמידת הצורך אף אפנה אתכם למקומות הטובים ביותר.