למה דוד נזכר דוקא במצות המילה בבית המרחץ
בעש"ט על התורה (בראשית פרשת לך לך אות מג)
ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם. שמעתי ביאור ש"ס דמנחות פ"ד (מ"ג ב) בשעה שנכנס דוד למרחץ ראה עצמו ערום אמר אוי לי שאני ערום בלא מצוות, כיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו, וכשיצא אמר שירה למנצח על השמינית וגו' (תהלים י"ב, א') יעוין שם, וביאר כי היה דוד רוצה לרחוץ מן פנייה חיצונית שיש בכל מצוה וזהו שנכנס למרחץ לרחוץ מן טומאות הפנייה של המצוה, אז אמר אוי לי שאני ערום בלא מצוות, רצה לומר כשירצה לרחוץ הטומאה הנ"ל ישאר ערום מכל המצוות, שאין מצוה בלי פנייה חיצוניית, כיון שנזכר במצות מילה שבבשרו שנימול כשהוא קטן בבלי דעת ופנייה חיצונית אז נתיישבה דעתו ואמר שירה וכו', ודברי פי חכם חן. (תולדות יעקב יוסף פרשת פקודי דף ע"ז ע"ג)
מקור מיים חיים (אות סב)
וביתר ביאור מובאת דרשה זו במקור מיים חיים (אות סב) בשם ספר רב ייבי (תהלים סי' נא)
וז"ל: בגמרא מנחות בשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום, אמר אוי לי שאני עומד ערום בלא מצוה, וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו וכו' אמר עליה שירה וכו' על המילה שניתנה בשמינית, והוא תמוה למה לא נזכר דוד בשאר מצוות שיש עליו כמו פאת הראש והזקן שהם גם כן עליו במרחץ, ושמעתי בשם ריב"ש ז"ל שהפירוש הוא, דשעה שנכנס דוד למרחץ, לא למרחץ גשמי, אלא שנכנס לעיין ולהרחיץ עצמו מן עוונותיו, על דרך שאמר הכתוב (ישעיה ד', ד') אם רחץ ה' את צואת בנות ציון, וראה עצמו שעומד ערום בלא שום מצוה, כי אין מצוה שלא יוכל למצוא עליה איזה פנייה בעת קיום המצוה, לכן גם במצוה דפאת הראש והזקן יש למצוא פנייה רעה, שיש לו פאות הראש והזקן יפים מאוד ועל ידי זה נראה נאה בעיני בני אדם, לכך נזכר דוד במילה שבבשרו שמל אותו אביו כשהיה בן שמונת ימים, ולא היה לו שום דעת בהיותו בן שמונת ימים להיות איזה פנייה רעה במחשבתו, וגם בעת שכבר נתגדל, הוא מכוסה מבני אדם ואין שייך בזה שום פנייה רעה. עכ"ל. וכן הובא בספר אהבת דודים בפסוק על משכבי עיין שם באורך.
