למה יוסף צווה את המצרים לעשות ברית מילה
דבר תורה לברית מילה
(ע"פ משנה שכיר, שמות פרשת שמות)
צווי יוסף הצדיק למצרים
כתוב בפרשת מקץ (בראשית פרק מא פסוק נה) – וַתִּרְעַב֙ כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֛ם אֶל־פַּרְעֹ֖ה לַלָּ֑חֶם וַיֹּ֨אמֶר פַּרְעֹ֤ה לְכָל־מִצְרַ֙יִם֙ לְכ֣וּ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֲשֶׁר־יֹאמַ֥ר לָכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ:
ופירש רש"י מה שכתוב 'אשר יאמר לכם תעשו' – לפי שהיה יוסף אומר להם שימולו, וכשבאו אצל פרעה ואומרים כך הוא אומר לנו, אמר להם למה לא צברתם בר, והלא הכריז לכם ששני הרעב באים, אמרו לו אספנו הרבה והרקיבה, אמר להם אם כן כל אשר יאמר לכם תעשו, הרי גזר על התבואה והרקיבה, מה אם יגזור עלינו ונמות.
טעם לצווי
וביערות דבש (חלק ראשון דרוש שני ד"ה וזהו לענ"ד הטעם) נתן טעם הגון על מה שצווה יוסף למצריים שימולו בעת שהיו מבקשים לחם, דהיה מפני שראה יוסף שיהיו ישראל בגלות וירצו להתדמות אליהם, כמו שהמנהג אצל ישראל בגלותם בעוה"ר להתדמות בכל מה דאפשר, ומיום שהשרים מגלחים זקניהם כמו כן בני ישראל זרע אברהם אוהבו ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם, וחשש אולי גם אות ברית ימנעו לקיים כמעשה הגוים, ואם ח"ו יעברו אות ברית קודש אז לא יהיה תקומה להם בגולה, על כן חשב מחשבות ליתן לגוים ג"כ אות הברית, ואז לא יעברו ג"כ הישראליים על זה דהא גם הגוים עושין כן.
ראיה לדבר ממדרש תנחומא
וראיה לדבריו יש במדרש תנחומא [שמות ה] על הפסוק ויקם מלך חדש על מצרים [א, ח], וז"ל- אמר הנביא [הושע ה, ז] בה' בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש, שהיו מולידין ולא מלין, ללמדך כשמת יוסף הפרו ברית מילה ואמרו נהיה כמצרים, כיון שראה הקדוש ברוך הוא כן הפר את האהבה שהיו המצרים אוהבין אותם, וזהו עתה יאכלם חדש הכוונה הגזרה החדשה יאכלם.
ממדרש זה אפשר ללמוד שעם ישראל הפסיקו למול את בניהם לאחר שיוסף נפטר, והוא משום שכבר אין מי שיצווה את המצרים גם למול את בניהם.
לדף של כל דברי התורה – לחץ כאן
