חשיבות ומעלת סנדק לעומת המוהל ושאר המשתתפים


דבר תורה לברית מילה

(ע”פ תשובות והנהגות כרך ה סי’ רצב)

סנדק הרי הוא כמקטיר קטורת או כמקריב קרבן

הסנדקאות נחשבת למצוה גדולה מאד ונחשב כמקטיר קטורת (כמבואר ברמ”א ביו”ד סי’ רס”ה סי”א) ולכן אין לתת שני ילדים לאותו סנדק כמו בקטורת שאמרו “חדשים לקטורת בואו והפיסו” שהמקטיר היה מתעשר מכך, ולכן לא היו זוכים בזה יותר מפעם אחת.
והדבר תמוה, למה כתב שסנדק דומה למקטיר קטורת הנעשית בפנים, ולא כתב שהוא כמקריב קרבן כמבואר בזוה”ק (פר’ אמור) שדינו כמוהו לענין שאפשר להקריבו רק מיום שמיני ואילך.

קטורת – עבודה פנימית

אמנם כשנתבונן במעשה הקטורת הנעשית בפנים, נראה שבקרבן זה העיקר הוא כוונת הלב לה’ לבדו, שעיקר הקטורת אינו עצם הקטרת הסממנים, אלא הריח היוצא מהם שאין בו ממש, וכן היתה נעשית בצינעה, שבשעה שהיה מקטיר את הקטורת היו הכהנים פורשים מבין האולם ולמזבח והמקטיר עומד שם לבדו לפני ה’, וכן במה שאין בה לכהן כלום, ולכן מעלתה רבה מאד, שהעבודה בפנים או לפני ולפנים ביוה”כ היא בלתי לה’ לבדו, ולפיכך כשהכהן שבפנים כוונתו כראוי, אז ממתיק בזה דינים מעל עצמו ומעל כל ישראל, ועוצר את המגיפה.

סנדק – עבודה פנימית

ומעכשיו נבין סוד הסנדק, שאף שלכאורה נראה שמשמש כמעשה עץ בעלמא, שהתינוק מונח על ברכיו ואינו עושה עבודה בגופו, מ”מ בכוונתו של הסנדק לה’ נפעל פלאות במעלת התינוק כפי מעלת הסנדק, וכנפסק ברמ”א (ר”ס רס”ד) שיש ליקח בעל ברית (סנדק) היותר טוב וצדיק. וצריך שתהא עיקר כוונתו בשעה זו להתפלל לה’ שיהיה לנימול נשמה קדושה וישמור ברית קודש ותורתינו הקדושה, ורק אז יועילו מעלותיו. ואף שברמ”א נראה שמוהל צדיק גם כן פועל, מ”מ עיקר מה שנפעל בתינוק הוא ע”י הסנדק שנקרא בעל הברית.

וא”כ מובן בזה למה הסנדק נחשב כמקטיר קטורת ולא כמקריב קרבן, כיון שאין כאן עבודה בזה שמונח על ברכיו לבד, אלא שעושה עבודה פנימית חשובה הפועלת בנשמת הילד לקדשו, שכוונת לבו תפלתו וברכתו מעלה את הילד ונשמתו, והיינו כקטורת הנעשית בפנים שאין אדם רואה מעשיו ועובד ומרצה במחשבתו. ולכן, לגבי המוהל שעושה עבודה שפעולתה ניכרת לחוץ, אינו נחשב כמקטיר קטורת.

שכר הסנדק – בסתר

ולפ”ז יש להשיב על מה שנתקשה הגר”א שלא מצינו שסנדק מתעשר, די”ל, שכיון שהעבודה היא בסתר, לכן שכרו נסתר, והיינו שלפעמים מאריכים ימיו, לפעמים ניצול ממחלות, לפעמים מצליח בעסקיו, ולפעמים הסנדק עולה ברוחניות, ואם כן מה שמתעשר הוא בסתר ודרכי ה’ נסתרות, ומרגלא בפי הגאון רבי יעקב קניבסקי זצ”ל, שתולה שמה שהצליח בספריו הוא העשירות שזכה ע”י סנדקאות.

איך מועיל הסנדק לנשמת הילד

ומדברינו יוצא, דמעלת הסנדק היא כשמכוון ומתפלל על נשמת הילד שניתנת לו בזמן המילה, ובזה דוקא היא הטובה לילד, ועובדא ידענא אצל רבינו החזו”א זצ”ל, שהאב רצה להזמין לסנדק את רבו שהיה ת”ח גדול וצדיק אמיתי, והאמא רצתה את אביה, והסכימו לשאול את רבינו החזו”א זצ”ל, והשיב, שיש כאן דעה נוספת, והיינו שצריך לחשוב מה הילד עצמו היה רוצה, ובודאי היה רוצה שהרב יהיה קודם, ודו”ק היטב, כי רבותינו זצ”ל הסתירו כוונתם, וה’ יוליך אותנו בדרך הנכונה לעשות כרצונו ית”ש.
והראוני בשו”ת “חכם צבי” (סימן ע’), דכמו שבצדקה קרובו קודם לת”ח, ה”ה דבכל מצוה שמזכה לאחרים, עליו להקדים קרובו לת”ח, ולכן כתב שם לענין ליקח מוהל, שראוי להקדים קרובו לת”ח, עי”ש. ורב אחד כתב, דה”ה לענין סנדק, שראוי להקדים את אביו לרבו. מיהו נראה שלענין סנדקאות, כיון שהדבר נוגע לטובת הילד, א”כ יש להתחשב שטובת הילד שהת”ח יהיה הסנדק, וכמ”ש בשם רבינו החזו”א (ואף שהחכ”צ דן לענין מוהל שג”כ משפיע על עתיד הילד, מ”מ עיקר ההשפעה היא ע”י הסנדק שברכיו כמזבח).

חשיבות כל המשתתפים במעשה בברית

ומצאתי דבר פלא ב”מעשה איש” (חלק ו’) בשם הגר”ח קניבסקי שליט”א, שמעשה ביהודי אב למשפחה ברוכת ילדים שאחד מילדיו התחמץ על אף שסנדקו היה החזו”א זצ”ל, וכנראה שהתרעם איך זה יתכן, ונגש לחזו”א, והחזו”א שאלו מי היה המוהל, מי נתכבד בברכות, מי בעמידה לברכות, ומי קיבל קווטער, וכשנתברר שכולם יראים ושלמים, הוסיף החזו”א ושאלו מי בירך ברכת המזון בסעודה, והשיב, את זה כיבדנו אדם “מודרני”, וענה לו החזו”א זצ”ל, אם כן אני לא אשם, ונפרד ממנו.
נראה מדבריו, דאפילו אם הסנדק צדיק, מ”מ אם אחרים שיש להם קשר לברית המילה, אינם כשרים כראוי, זה עלול להפריע בשורש קדושת התינוק (וכ”ש אם אינו מחנך בניו כראוי, שבודאי לא יועיל, ופשוט).


עוד דברי תורה:

לדף של כל דברי התורה – לחץ כאן

דברי תורה ארוכים

דברי תורה קצרים

נושאים במעשה המילה, רפואה, הלכה, וכו’.