ברית מילה היא מצוה לשם שמים – משנה שכיר
משנה שכיר שמות פרשת בא
והי' כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם ואמרתם זבח פסח הוא לה' [יב, כו]
ידוע דזו היא שאלת הרשע, ולפי"ז לא יובן כלל התשובה וע"ז גופא הוא שואל, אמת כי לפי מאמרם ז"ל [פסחים קט, ב במתני'] לא זה הוא תשובת הרשע, אבל עכ"פ צריך להבין סמיכות הפסוקים על מה סמכה הפסוק להאי קרא ואמרת אליו זבח פסח הוא לה'.
ונראה לי בעזה"י לבאר, דידוע דברי מרן החתם סופר [בתורת משה פ' נצבים ד"ה לא בשמים הוא] על דברי חכז"ל [מנחות מג, ב] כשהי' דוד במרחץ אמר אוי לי שאני ערום מן המצות, ופירש שהי' מסתכל ומתבונן במעשי המצות אם קיימם כפי הצורך והראוי לשם מצות בוראו בלי שום פניה, ולא מצא רק מצות מילה. וכבר הבאתי דבריו בארוכה עיין שם.
וידוע שמשום שני מצות נגאלו ממצרים משום מילה ופסח (כך מובא בפרקי דרבי אליעזר), והנה בקרבנות כתיב [ויקרא א, יג] ריח ניחוח לד', והיינו דמי שמביא קרבן בודאי שאין בו תערובת מחשבה זרה רק רוצה לד' והבן. והנה מילה הוי כקרבן, ומצות מילה ג"כ הוי לד', ובזכות מצות אלו נזכה לקיים הכל לד'.
וזה המכוון בפסוקים הנ"ל דהרשע שואל מה העבודה הזאת לכם, היינו מה הוא עבודתכם, דהא לה' לשם השם רק לכם להנאתכם ולאיזה פניה, וע"ז בא התירוץ זבח פסח הוא לד', היינו מילה שהוי כזבח, ופסח הוא לד' בלתי תערובות מחשבה אחרת. ואתי שפיר ויש להאריך בזה.