הקשר בין ברית מילה לקרבן
דבר תורה לברית מילה
(משנה שכיר שמות פרשת בא)
שאלת הבן הרשע
שמות פרשת בא פרק יב: (כו) וְהָיָ֕ה כִּֽי־יֹאמְר֥וּ אֲלֵיכֶ֖ם בְּנֵיכֶ֑ם מָ֛ה הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את לָכֶֽם: (כז) וַאֲמַרְתֶּ֡ם זֶֽבַח־פֶּ֨סַח ה֜וּא לַֽיקֹוָ֗ק אֲשֶׁ֣ר פָּ֠סַח עַל־בָּתֵּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּמִצְרַ֔יִם בְּנָגְפּ֥וֹ אֶת־ מִצְרַ֖יִם וְאֶת־בָּתֵּ֣ינוּ הִצִּ֑יל וַיִּקֹּ֥ד הָעָ֖ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ:
ידוע דזו היא שאלת הרשע, ולפי זה לא יובן כלל התשובה, וע"ז גופא הוא שואל, אמת כי לפי מאמרם ז"ל (פסחים קט: במתני') לא זה הוא תשובת הרשע, אבל עכ"פ צריך להבין סמיכות הפסוקים על מה סמכה הפסוק להאי קרא – ואמרת אליו זבח פסח הוא לה'.
דוד המלך קיים רק מצוה אחת ללא פניה
ונראה לי בעזה"י לבאר, דידוע דברי מרן החתם סופר (בתורת משה פ' נצבים ד"ה לא בשמים הוא) על דברי חז"ל (מנחות מג:) כשהי' דוד במרחץ אמר אוי לי שאני ערום מן המצות, ופירש שהיה מסתכל ומתבונן במעשי המצות אם קיימם כפי הצורך והראוי לשם מצות בוראו בלי שום פניה, ולא מצא רק מצות מילה.
וידוע שמשום שני מצות נגאלו ממצרים משום מילה ופסח (כך מובא בפרקי דרבי אליעזר פרק כט), והנה בקרבנות כתיב (ויקרא א, יג) ריח ניחוח לד', והיינו דמי שמביא קרבן בודאי שאין בו תערובת מחשבה זרה רק רוצה לד'.
והנה מילה הוי כקרבן, ומצות מילה ג"כ הוי לד', ובזכות מצות אלו נזכה לקיים הכל לד'.
ביאור הסמיכות ע"פ הנ"ל
וזה המכוון בפסוקים הנ"ל דהרשע שואל מה העבודה הזאת לכם, היינו מה הוא עבודתכם, דהא לה' לשם השם רק לכם להנאתכם ולאיזה פניה, וע"ז בא התירוץ זבח פסח הוא לד', היינו מילה שהוי כזבח, ופסח הוא לד' בלתי תערובות מחשבה אחרת.
