תינוק שנולד מהול – הטפת דם ברית

תינוק מהול

א. תינוק שנולד מהול אין עושים לו ברית מילה רגילה, אלא מטיפים ממנו דם ברית. ואין עושים הטפה זו בשבת, אפילו נולד התינוק בשבת שלפניה[1]. וכן אין מברכים בזמן ההטפה. וכל זה הוא משום שיש ספק אם זו ערלה כבושה או לא. ומן הספק לא מחללים על ההטפה את השבת, ולא מברכים.

כיצד מזהים תינוק שנולד מהול

ב. תינוק שנולד מהול פירושו שכל העטרה ונזר העטרה גלויים בלי שום עור שחופה עליהם. אבל, מכיון שמצב זה כמעט ואינו מצוי[2], וגם מעטים המבינים בו – יש לבדוק את התינוק היטב לפני שמחליטים שהוא מהול. וצריך להביאו למוהל תלמיד חכם שבקיא בדבר על מנת לדעת את המצב לאשורו. ובמקרה שיש ספק אם הוא מהול או לא – ממתינים לו הרבה ואין חוששין ליום שמיני, שלא יביאוהו חס וחלילה לידי סכנה[3].

תינוק כמעט מהול

ג. מצב שכיח הוא שתינוק נולד כמעט מהול, היינו שרוב העטרה שלו גלויה. אך האמת היא שהוא ערל לכל דבר, משום שאין העטרה גלויה לגמרי, אלא עור הערלה חופה את נזר העטרה ברוב היקפו. ובמקרה זה עושים לתינוק ברית מילה רגילה עם כל הברכות.

ברכות בעת הטפת דם ברית

ד. אין מברכים שום ברכה בעת הטפת דם הברית[4]. לא ברכת 'להכניסו', לא ברכת 'על המילה', לא ברכת 'אשר קידש' ולא ברכת 'שהחיינו'[5]. אבל אומרים 'אלוקינו ואלוקי אבותינו קיים את הילד הזה…' שהוא נוסח קריאת השם ובקשת רחמים על הילד.

ה. נכון מאוד ללבוש בגד חדש ולברך עליו ברכת 'שהחיינו' ולכוון בברכה זו גם על מצות הטפת דם הברית.

כיצד עושים הטפת דם ברית

ו. יש שכתבו לעשות את הטפת דם הברית עם הציפורן [6], היינו לעשות שריטה קטנה. ולנוהגים כך – יש לעשות כן לאט ובזהירות. אך המנהג הרווח היום הוא לעשות את ההטפה ע"י מחט סטרילית קטנה (כמו של בדיקת סוכרת)[7]. ומספיק שתצא טיפת דם קטנה ביותר[8].

היכן עושים את ההטפה

ז. צריך לעשות את הטפת דם הברית דוקא בחיבור שבין עור הערלה לעור הפריעה [9]. וכך המנהג הרווח. ויש שכתבו לעשות את ההטפה בעור העטרה (ראש הגיד)[10], אך אינו נראה ואין המנהג כן. ויש שהצריכו להטיף בשתי המקומות מחמת הספק (אוצר הברית [ח"ב עמ' שמט] בשם הרב אלישיב והגרש"ז). ואין המנהג כן.

מציצת הדם לאחר הטפת דם ברית

ח. לאחר הטפת דם ברית אין לעשות מציצת דם ברית.

תינוק מהול שמת קודם שהטיפו ממנו דם ברית

ט. תינוק שנולד מהול ומת לפני שעשו לו הטפת דם ברית – לא עושים לו הטפת דם ברית[11].

(לכל הלכות מילה לחץ כאן)


[1] רמב"ם (פ"א הי"א) ושו"ע (או"ח סי' שלא סע' ה).

[2] כן הוא במציאות. וכן כתבו בשלחן גבוה (אות יא) ובאות חיים ושלום (סק"ד).

[3] שולחן ערוך (סי' רסג סע' ד).

[4] רמב"ם (פ"ג ה"ו) רשב"א (בתשובה סי' שכט) ור"ן (פרק ר"א דמילה). וכ"פ בשו"ע (סי' רסה סע' ג). וכ"כ הש"ך (שם סק"ח).

[5] רמב"ם (פי"א מהל' ברכות ה"ט) וחיד"א (שיורי ברכה סי' רסג אות א).

[6] מאירי (שבת קלה.) בשם הגאונים, מגן אבות (סי' יד) ומהרי"ל (כ"כ בשמו הדרכ"מ [אות ב]). וכן כתב בנהר מצרים (דף קד).

[7] נשמת אברהם (ח"ב עמוד קעו).

היכן עושים את הטפת הדם

[8] נשמת אברהם (ח"ד עמוד קעה). ולדעת החזון איש (יו"ד סי' קנד) די אפילו בצרירת דם, אף שלא יצא דם כלל.

[9] ראבי"ה (שבת סי' קפה) זכרון ברית (ר"י הגוזר, כללי המילה עמ' 36) אות חיים ושלום (סי' רסג סק"ה) שו"ת לבושי מרדכי (מהדו"ת יו"ד סי' קסב) כורת הברית (הרב פוסק סי' רסג ס"ק יג) אבנ"ז (יו"ד סי' שלד) הרב הנקין (הובא בספר הברית עמ' קמא) בשם המאירי ועוד ראשונים, צי"א (ח"ח סי' כט) שו"ת אור לציון (ח"א סי' יא). ובספר כורת הברית (סקי"ג) חילק בין נולד מהול שעושים הטפה בעטרה, לבין מהול שנימול בצורה פסולה – שעושים בין עור הערלה לעור הפריעה.

[10] אור זרוע (הלכות מילה סימן צט) וחזון איש (יו"ד סי' קנד אות ג). אך החזו"א בערוב ימיו פנה אל המוהל הרב ישראל יצחק שקול צז"ל והורה לו לעשות את ההטפה בין עור הערלה לעור הפריעה (כן העיד הרב חיים מילר, ששמע מאביו הרב שלמה מילר שהיה נוכח שם כשהחזו"א אמר כן).

[11] כורת הברית (אות יח).


עוד מאמרים: